İbranki

zıwano tabii, Zıwano modern, zıwan
Rêza bınên	Kenanki, Jewish languages
Sazbiyayış	2. millennium BCE
Nameyo xas	עברית, עברית חדשה‎
Nameyo kılm	ivritcə, ибрӣ, еврей
Name dayoğ	İbraniy
Dewlete	İsrail
Indigenous to	Israelites, İsrail
Koordinatê Herun	31°0′0″N 35°0′0″E
Linguistic typology	Kes-Fiil-Obce, noun-adjective, zıwanê pêamyayey, pro-drop language, zero copula
Has grammatical number	singular, dual, plural
Has tense	present tense, past tense
Modê gramerê zoni	kipê emıri
Cınsiyetê gramerê zoni	Neriki, mayki
Sistemê nuştışi	Alfabey İbranki
Timarkarê zoni	Academy of the Hebrew Language
Gorey UNESCO ra halê zoni	1 safe
Weziyetê zonê Ethnologue	1 National
Studied by	study of the Hebrew language
Tarixê mewzuy	history of the Hebrew language
Na zone de kategoriya muziki	Category:Hebrew-language music
Related category	Category:Hebrew pronunciation
Formê maykiya xo	la langue hébraïque
Stack Exchange tag	https://linguistics.stackexchange.com/tags/hebrew, https://judaism.stackexchange.com/tags/hebrew, https://stackoverflow.com/tags/hebrew, https://tex.stackexchange.com/tags/hebrew
Wikimedia kodê zoni	he

İbranki zıwanê do Samiyo ke lızgeyê Kenani rayo, 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. Alfabeyê İbranki 22 herfan ra ibareto û raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.

Keyeyê zıwananê İbranki

Zıwan

İbranki	Erebki	Zazaki
bayit	beyt	keye
barak	berk	vırsık
lo	la	nê
şemeş	şems	roc
zman	zaman	zeman
şaa	saa	saete
şalom	salam	selam
anahnu	nahnu	ma

İbranki ra yew nuşte

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.

גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון

Noti

↑ Zuckermann, Ghil'ad 2020 Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond, Oxford University Press ISBN 9780199812790 / ISBN 9780199812776;
Zuckermann, Ghil'ad 2003 Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew, Palgrave Macmillan ISBN 9781403917232 / ISBN 9781403938695

[1] Zuckermann, Ghil'ad 2020 Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond, Oxford University Press ISBN 9780199812790 / ISBN 9780199812776;
Zuckermann, Ghil'ad 2003 Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew, Palgrave Macmillan ISBN 9781403917232 / ISBN 9781403938695

[1]