לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שלישי, 20 באוקטובר 2026
י' בחשוון ה'תשפ"ז
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

אברוני מיטוכונדריון
אברוני מיטוכונדריון
הטענה שחצי מהחומר התורשתי שלנו הורש לנו מאימנו וחציו מאבינו אינה מדויקת. זאת משום שלא כל החומר התורשתי שבתאי גופנו נמצא בגרעיני התאים. חלק מהחומר התורשתי מצוי במיטוכונדריון, אברון הנשימה התאי, והוא מורש לנו מאימנו בלבד. המיטוכונדריון הוא התפתחות אבולוציונית של חיידק סימביונטי שסייע בנשימתם של התאים בעלי הגרעין ובמהלך האבולוציה נדד מרבית החומר התורשתי שלו אל גרעין התא. אולם, נדידה זו נפסקה כאשר חלה מוטציה בחומר התורשתי שבמיטוכונדריה שהפכה אותו לבעל קוד גנטי שונה מזה של שאר עולם החי. בנוסף, כרומוזום Y מגיע לזכרים שבינינו מאביהם בלבד.

פורטלים

פורטל היום
1891 – יום הולדתו של ג'יימס צ'דוויק

פורטל הפיזיקה מהווה שער לחובבי הפיזיקה ולמתעניינים בתחום. בין היתר, בפורטל תוכלו למצוא מידע על פיזיקאים חשובים, על ענפי הפיזיקה ועל תאוריות פיזיקליות.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

The man is only half himself, the other half is his expression

האדם הוא רק חצי מעצמו, החצי השני הוא התבטאויותיו

— מתוך החיבור "The Poet" של ראלף וולדו אמרסון

הטיפ היומי הטיפ היומי

כל אחד יכול לתרום למיזם זה. מלבד עריכה, ישנם תחומים נוספים בהם תוכלו לסייע להתפתחותו. ויקיפדיה צריכה אותך!

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מחאות התיכונים בצרפת
מחאות התיכונים בצרפת

נפטרו לאחרונה: מרדכי שכטר, צבי כוכבי, ארז הלוי, חיים נדל, קליף הייגן, יאיר רחלי

ערך מומלץ ערך מומלץ

בית הכנסת המרכזי בסופיה
בית הכנסת המרכזי בסופיה

יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו. בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה.

קהילה רומניוטית התגוררה בסופיה לפחות מראשית המאה ה-14. בשלהי המאה ה-14 הגיעו לעיר מגורשים מממלכת הונגריה ובמהלך המאה ה-15 התיישבו בה גם יהודים שגורשו מצרפת ומבוואריה. בשלהי המאה ה-15, הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לסופיה מגורשי ספרד ובעיר נמנו שלושה קהלים: ספרדים, אשכנזים ורומניוטים. בכמותם הגדולה שינו בהדרגה מגורשי ספרד את צביון הקהילות השונות, אשר נטמעו בהדרגה אל תוך הקהילה הספרדית.

יהודי סופיה, שהיו ברובם אוריינים ורב לשוניים, נחשבו על ידי השלטונות כמיעוט הנאמן לסולטאן העות'מאני, התבלטו כסוחרים אשר חלשו על היבוא והיצוא והיו עמילי מכס וגובי מיסים. תהליך נסיגת האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות אזוריות, בעיקר מול האימפריה הרוסית, שהובילו להרעת המצב בשטחי בולגריה. יהודים רבים היגרו מהשטחים אותם איבדו העות'מאנים לתוך שטחי האימפריה ומקצתם התיישבו בסופיה. בראשית המאה ה-19 מנתה הקהילה 2,600 נפשות. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה בולגריה מעול העות'מאנים וזכתה בעצמאותה. בית הכנסת בסופיה (בתמונה) נחנך בשנת 1909. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בבולגריה משבר פוליטי, כלכלי ודמוגרפי שלווה בהגירה פנימית אשר לא פסחה על הקהילות היהודיות. קהילת סופיה הפכה לגדולה בקהילות יהודי בולגריה, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה, למעלה ממחצית מיהודי בולגריה התגוררו בעיר.

במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. על יהודי סופיה הוחל החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20 עד 40 נשלחו לעבודות כפייה. במרץ 1943 ניצלו בני הקהילה מגירוש אל מחנות ההשמדה, ובמאי גורשו יהודי העיר לערי השדה בבולגריה. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונית. עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה ארצה. ב-2022 התגוררו בסופיה כ-4,000 יהודים מתוך כלל יהודי בולגריה שמנו 5,500 נפשות.

תמונת היום תמונת היום

גרופית הוא קיבוץ בערבה הדרומית, במועצה אזורית חבל אילות. בתצלום של ורנר בראון מאוגוסט 1970 נראית בניית בתים ביישוב, כארבע שנים אחרי שאזרחו אותו בוגרי הנוער העובד והלומד
גרופית הוא קיבוץ בערבה הדרומית, במועצה אזורית חבל אילות. בתצלום של ורנר בראון מאוגוסט 1970 נראית בניית בתים ביישוב, כארבע שנים אחרי שאזרחו אותו בוגרי הנוער העובד והלומד
גרופית הוא קיבוץ בערבה הדרומית, כ־53 קילומטר מצפון לאילת וסמוך לגבול ירדן, במועצה אזורית חבל אילות. בתצלום של ורנר בראון מאוגוסט 1970 נראית בניית בתים ביישוב, כארבע שנים אחרי שאזרחו אותו בוגרי הנוער העובד והלומד. הקיבוץ הוקם ב-1963 כהיאחזות נח"ל על שם נחל גרופית. פירוש השם הוא ענף צעיר שנכרת לנטיעה חדשה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום בית האופרה בסידני
תצלום בית האופרה בסידני

אירועים בלוח העברי

ישיבת בני עקיבא
ישיבת בני עקיבא

ערך מומלץ ערך מומלץ

בית הכנסת המרכזי בסופיה
בית הכנסת המרכזי בסופיה

יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו. בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה.

קהילה רומניוטית התגוררה בסופיה לפחות מראשית המאה ה-14. בשלהי המאה ה-14 הגיעו לעיר מגורשים מממלכת הונגריה ובמהלך המאה ה-15 התיישבו בה גם יהודים שגורשו מצרפת ומבוואריה. בשלהי המאה ה-15, הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לסופיה מגורשי ספרד ובעיר נמנו שלושה קהלים: ספרדים, אשכנזים ורומניוטים. בכמותם הגדולה שינו בהדרגה מגורשי ספרד את צביון הקהילות השונות, אשר נטמעו בהדרגה אל תוך הקהילה הספרדית.

יהודי סופיה, שהיו ברובם אוריינים ורב לשוניים, נחשבו על ידי השלטונות כמיעוט הנאמן לסולטאן העות'מאני, התבלטו כסוחרים אשר חלשו על היבוא והיצוא והיו עמילי מכס וגובי מיסים. תהליך נסיגת האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות אזוריות, בעיקר מול האימפריה הרוסית, שהובילו להרעת המצב בשטחי בולגריה. יהודים רבים היגרו מהשטחים אותם איבדו העות'מאנים לתוך שטחי האימפריה ומקצתם התיישבו בסופיה. בראשית המאה ה-19 מנתה הקהילה 2,600 נפשות. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה בולגריה מעול העות'מאנים וזכתה בעצמאותה. בית הכנסת בסופיה (בתמונה) נחנך בשנת 1909. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בבולגריה משבר פוליטי, כלכלי ודמוגרפי שלווה בהגירה פנימית אשר לא פסחה על הקהילות היהודיות. קהילת סופיה הפכה לגדולה בקהילות יהודי בולגריה, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה, למעלה ממחצית מיהודי בולגריה התגוררו בעיר.

במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. על יהודי סופיה הוחל החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20 עד 40 נשלחו לעבודות כפייה. במרץ 1943 ניצלו בני הקהילה מגירוש אל מחנות ההשמדה, ובמאי גורשו יהודי העיר לערי השדה בבולגריה. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונית. עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה ארצה. ב-2022 התגוררו בסופיה כ-4,000 יהודים מתוך כלל יהודי בולגריה שמנו 5,500 נפשות.

פורטלים

פורטל היום
1891 – יום הולדתו של ג'יימס צ'דוויק

פורטל הפיזיקה מהווה שער לחובבי הפיזיקה ולמתעניינים בתחום. בין היתר, בפורטל תוכלו למצוא מידע על פיזיקאים חשובים, על ענפי הפיזיקה ועל תאוריות פיזיקליות.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

The man is only half himself, the other half is his expression

האדם הוא רק חצי מעצמו, החצי השני הוא התבטאויותיו

— מתוך החיבור "The Poet" של ראלף וולדו אמרסון

תמונת היום תמונת היום

גרופית הוא קיבוץ בערבה הדרומית, במועצה אזורית חבל אילות. בתצלום של ורנר בראון מאוגוסט 1970 נראית בניית בתים ביישוב, כארבע שנים אחרי שאזרחו אותו בוגרי הנוער העובד והלומד
גרופית הוא קיבוץ בערבה הדרומית, במועצה אזורית חבל אילות. בתצלום של ורנר בראון מאוגוסט 1970 נראית בניית בתים ביישוב, כארבע שנים אחרי שאזרחו אותו בוגרי הנוער העובד והלומד
גרופית הוא קיבוץ בערבה הדרומית, כ־53 קילומטר מצפון לאילת וסמוך לגבול ירדן, במועצה אזורית חבל אילות. בתצלום של ורנר בראון מאוגוסט 1970 נראית בניית בתים ביישוב, כארבע שנים אחרי שאזרחו אותו בוגרי הנוער העובד והלומד. הקיבוץ הוקם ב-1963 כהיאחזות נח"ל על שם נחל גרופית. פירוש השם הוא ענף צעיר שנכרת לנטיעה חדשה.

הטיפ היומי הטיפ היומי

כל אחד יכול לתרום למיזם זה. מלבד עריכה, ישנם תחומים נוספים בהם תוכלו לסייע להתפתחותו. ויקיפדיה צריכה אותך!

הידעת הידעת?

אברוני מיטוכונדריון
אברוני מיטוכונדריון
הטענה שחצי מהחומר התורשתי שלנו הורש לנו מאימנו וחציו מאבינו אינה מדויקת. זאת משום שלא כל החומר התורשתי שבתאי גופנו נמצא בגרעיני התאים. חלק מהחומר התורשתי מצוי במיטוכונדריון, אברון הנשימה התאי, והוא מורש לנו מאימנו בלבד. המיטוכונדריון הוא התפתחות אבולוציונית של חיידק סימביונטי שסייע בנשימתם של התאים בעלי הגרעין ובמהלך האבולוציה נדד מרבית החומר התורשתי שלו אל גרעין התא. אולם, נדידה זו נפסקה כאשר חלה מוטציה בחומר התורשתי שבמיטוכונדריה שהפכה אותו לבעל קוד גנטי שונה מזה של שאר עולם החי. בנוסף, כרומוזום Y מגיע לזכרים שבינינו מאביהם בלבד.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום בית האופרה בסידני
תצלום בית האופרה בסידני

אירועים בלוח העברי

ישיבת בני עקיבא
ישיבת בני עקיבא

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מחאות התיכונים בצרפת
מחאות התיכונים בצרפת

נפטרו לאחרונה: מרדכי שכטר, צבי כוכבי, ארז הלוי, חיים נדל, קליף הייגן, יאיר רחלי

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.