רם זמיר
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1961 (בן 65) רמת גן, ישראל   |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| מנחה לדוקטורט | מאיר פדר |
| עיסוק | חוקר בתחום הנדסת החשמל |
| מעסיק | אוניברסיטת תל אביב |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תורת האינפורמציה ועיבוד אותות בדגש על קודי סריג, חקר אותות מוזיקליים | |
  | |
רם (רמי) זמיר (נולד ב-20 בפברואר 1961) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב שכיהן כראש בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים בשנים 2020–2023. מומחה לתורת האינפורמציה ועיבוד אותות ועוסק גם בשילוב שבין הנדסת חשמל ומוזיקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רם זמיר נולד וגדל ברמת גן,[1] בנם של אסתר (לבית אלחנתי),[2][3] ילידת ירושלים ונצר ליהדות ספרד שעבדה בצעירותה כגננת, ושל ששון זמיר (בלבול),[4][5] יליד בגדד וחבר במחתרת הציונית ("החלוץ") שלימים היה שותף בכיר בפירמה סומך חייקין. אח לדרור, מוזיקאי ונגן גיטרה.[6] דודו הוא המשורר שלמה זמיר. את לימודיו התיכוניים עשה בתיכון הנדסאים ליד אוניברסיטת תל אביב.[1]
למד לתואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, במסגרת העתודה האקדמית.[1] עם סיום לימודיו אלה בהצטיינות יתרה ב-1983, החל את שירותו בחיל האוויר ושירת כקצין טכני וכחוקר[7] בתחום מערכות מכ"ם ותקשורת. השתחרר מצה"ל בדרגת סרן ב-1989, וב-1991 השלים את לימודיו לתואר שני בהנדסת חשמל, גם כן בהצטיינות יתרה. עבודת המאסטר שלו בוצעה בהנחיית פרופ' מאיר פדר[7]. מיד לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שלישי בהנדסת חשמל, בהנחייתו של פדר.[7] עבודת הדוקטורט שלו, שהושלמה ב-1994[8] בהצטיינות נשאה את הכותרת "קידוד אוניברסלי של אותות על ידי קוונטיזציה אקראית מקודדת".[9] במהלך לימודי הדוקטורט זכה בפרס מטעם משרד התקשורת.
עם סיום הדוקטורט יצא זמיר לארצות הברית בחסות פרס וולפסון של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא היה עמית בתר-דוקטורט באוניברסיטת קורנל, בהנחיית פרופ' טובי ברגר (אנג') ולאחר מכן באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, בהנחיית הפרופסורים אלן גרשו (אנג') וקנת' רוז. עם שובו לישראל ב-1996 מונה למרצה בכיר בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. ב-2001 מונה לפרופסור חבר וב-2009 לפרופסור מן המניין.[8]
לאורך השנים, שימש זמיר חוקר אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH).[8] כמו כן, שימש במשך כ-25 שנה יועץ בתעשייה ובמערכת הביטחון, בעיקר בתחומי מערכות מכ"ם, אלגוריתמי דחיסת נתונים ותקשורת נתונים בתפוקה גבוהה. ב-2004–2010 שימש כמדען ראשי בחברת "סלנו".[10] זמיר שירת כיו"ר שלוחת תורת המידע של IEEE ישראל וכן מילא שורת תפקידים מינהליים באגודות מקצועיות בתחומי מחקרו וכן בוועדות באוניברסיטת תל אביב.[8] ארגן את סדנת תורת האינפורמציה ITW 2015 באפריל 2015 בירושלים, ביחד עם יוסף שטיינברג ויעקב זיו מהטכניון, ובחסות IEEE.[11]
ב-2013–2017 שימש ראש המגמה להנדסת חשמל[8] וב-2020 מונה לראש בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים[12] וכיהן בתפקיד זה עד 2023.[8]
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמיר פרסם כ-200 מאמרים בכתבי עת וכנסים מדעיים ורשם ארבעה פטנטים. ב-2014 חיבר ספר מקיף בנושא קודי סריג לאותות ורשתות[13] וב-2021 ספר מחקרי בנושא מסגרות כקודים אנלוגיים. הוא הנחה למעלה מ-35 תלמידים לתוארי מוסמך ודוקטורט וכן בתר-דוקטורנטים.
מחקרו של זמיר מתמקד בצומת שבין תורת האינפורמציה, תקשורת ספרתית ועיבוד אותות, בדגש על פיתוח ויישום של קודים מבוססי סריגים (Lattice Codes). בעוד שתורת האינפורמציה הקלאסית נשענה רבות על קידוד אקראי כדי להוכיח את גבולות היכולת התאורטיים, גישה שהיא חזקה מבחינה מתמטית אך מורכבת ליישום ישיר במערכות פיזיות, מחקרו של זמיר מציע גישה מובנית וגאומטרית יותר. באמצעות שימוש בסריגים רב-ממדיים, הוא מראה כיצד ניתן לגשר על הפער שבין הגבולות האופטימליים של שאנון לבין מערכות תקשורת מעשיות. עבודתו משלבת תחומי מפתח כגון קוונטיזציה עם הסטה אקראית, אפנון, ובעיות מרובות משתמשים ומידע צדדי (Side Information), תוך יצירת שפה אחידה המאפשרת לממש אלגוריתמים קרובים לאופטימום התאורטי.
מעבר לבסיס הסריגי, מחקריו של זמיר מתרחבים לתחומים מתקדמים נוספים ברשתות תקשורת ובאנליזה של אותות. הוא עוסק בין היתר בפיתוח תורת המסגרות האסימפטוטית (Asymptotic Frame Theory) עבור קידוד אנלוגי, וכן ביישומים טכנולוגיים מודרניים כגון מערכות גישה מרובת משתמשים לא-אורתוגונליות (NOMA) המותאמות לרשתות תקשורת מתקדמות כמו הדור החמישי (5G) ואינטרנט של הדברים (IoT).
תחומי העניין שלו נוגעים גם באפיקים בינתחומיים, הכוללים חקר וניתוח חישובי של אותות מוזיקליים, מתוך שאיפה למצוא קשרים מתמטיים וגאומטריים חדשים בין תורת האינצפורמציה לדיסציפלינות מדעיות ואמנותיות נוספות. לאחר סיום תפקידו כראש בית הספר להנדסת חשמל, החל לשלב מקצוע ותחביב ומלמד את הקורס "עיבוד אותות מוזיקליים".[2] הקורס משלב בין הנדסת חשמל, מחשבים ומוזיקה, וחושף את הלומדים לשיטות מתקדמות בעיבוד אותות לניתוח ועיבוד של שמע (כגון סנכרון פעימות, הפרדת ערוצים, זיהוי תווים ואקורדים ומתיחה בזמן, אנ').
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לאריאלה ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.
זמיר מנגן בפסנתר כתחביב, ואף תרם יחד עם אחיו פסנתר למבואת בית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, המוקדש לזכר אמם.[2]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ram Zamir, Lattice Coding for Signals and Networks. Cambridge University Press, 2014.
- Marina Haikin, Matan Gavish, Dustin G. Mixon, Ram Zamir, Asymptotic Frame Theory for Analog Coding.[14] NOW, 2021.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 פודקאסט של ארגון בוגרי הנדסה עם רמי זמיר, באתר אפל פודקאסט, 10 בספטמבר 2023
- 1 2 3 רם זמיר, Music Signal Processing trailer, יוטיוב, 8 באפריל 2024
- ↑ 1934–2016
- ↑ זמיר (בלבול) ששון (עזרא), באתר מרכז מורשת יהדות בבל
- ↑ 1930–2025
- ↑ סקירת אלבום: The synthesis project – דרור זמיר, באתר בכיוון הרוח
- 1 2 3 קורות החיים של רם זמיר, באתר אוניברסיטת תל אביב
- 1 2 3 4 5 6 פרופ' רם (רמי) זמיר, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ↑ רם זמיר, קידוד אוניברסלי של אותות ע"י קוונטיזציה אקראית מקודדת, באתר ספריות אוניברסיטת תל אביב, 1994
- ↑ רנסאס השלימה את רכישת סלנו מרעננה, באתר Techtime – חדשות אלקטרוניקה והייטק, 21 בדצמבר 2021
- ↑ IEEE Information Theory Society Newsletter, ITSOC, 2014-12-04
- ↑ פרופ' רם זמיר מונה לתפקיד ראש ביה"ס להנדסת חשמל, באתר אוניברסיטת תל אביב, 5 בינואר 2021
- ↑ ספר חדש של פרופ' רם זמיר, באתר אוניברסיטת תל אביב, 15 בספטמבר 2014
- ↑ Marina Haikin, Matan Gavish, Dustin G. Mixon, Ram Zamir, Asymptotic Frame Theory for Analog Coding, Foundations and Trends® in Communications and Information Theory 18, 2021-11-18, עמ' 526–645 doi: 10.1561/0100000125