| 13.3.1951
| שר החוץ משה שרת מודיע שממשלת ישראל מגישה לממשלת גרמניה תביעת פיצויים בסך מיליארד וחצי דולר.
|
| 14.5.1951
| קבוצת חרדים המכונה "ברית הקנאים" מתכננת להשליך לתוך הכנסת פצצת עשן במחאה על הדיון שהתנהל במליאה בנושא חוקת יום המנוחה. יושב-ראש הכנסת נועל את הישיבה לפני שהספיקו להוציא את תוכניתם אל הפועל.
|
|
|
|
|
|
| מבחר חוקים |
| | חוק המעבר, התש"ט-1949 |
| | חוק מבקר המדינה, התש"ט-1949 |
| | חוק הדגל והסמל, התש"ט-1949 |
| | חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949 |
| | חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 |
| | חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 |
| | חוק השבות, התש"י-1950 |
| | חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 |
| | חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950 |
| | חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 |
| | חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 |
| | חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בכנסת
הכנסת הראשונה כיהנה רק שנתיים וחצי, ובמהלכה הקים מנהיגה של מפא"י, דוד בן-גוריון, שתי ממשלות: את הראשונה פירק בשל משבר עם המפלגות הדתיות בנושא החינוך במחנות העולים (המעברות) ומשבר במפלגתו שלו בנוגע להמשך קיומו של משרד האספקה והקיצוב ולמינויו של איש עסקים שאינו חבר הכנסת לתפקיד שר המסחר והתעשייה. את ממשלתו השנייה פירק לאחר שהממשלה הפסידה בהצבעה על הצעה לסדר-היום – שוב בנושא החינוך במחנות העולים.
מדינת ישראל ירשה את מערכת החוקים של ממשלת המנדט, שפעלה בארץ במשך יותר מ-30 שנה, ומועצת המדינה הזמנית החלה בהתאמתם לצורכי המדינה החדשה ובחקיקת חוקים חדשים. האספה המכוננת, שהיתה לכנסת הראשונה, המשיכה את תהליך החקיקה הראשונית וחוקקה 7.5 חוקים חדשים בחודש בממוצע; אך בנושא החוקה לא נחלה הצלחה, ועל כן הוחלט שבשלב הראשון תחקוק הכנסת חוקי-יסוד נפרדים, ורק לאחר שתסתיים חקיקתם הם יגובשו לכדי חוקתה של מדינת ישראל.
בחודשים הראשונים קיימה הכנסת את ישיבותיה בתל-אביב, על רקע הקרבות האחרונים במלחמת העצמאות. לאחר שוך הקרבות ולאחר שירושלים הוכרזה בירתה של מדינת ישראל, עברה הכנסת לשכון בירושלים, בבית פרומין במרכז העיר.
הניסיונות הכושלים להפוך את הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה להסדרי שלום והתמודדותה של המדינה בזירה הבין-לאומית על מקומה במסגרת הסטטוס-קוו החדש, עלו לדיון בכנסת לעתים קרובות; תנועת החרות, שדגלה במדיניות "שתי גדות לירדן", היתה הגורם העיקרי באופוזיציה שביקר את מדיניות הממשלה בתחום זה.
העלייה, שהחלה מייד עם כינון המדינה והכפילה – ואף יותר מזה – את אוכלוסייתה בתוך שנתיים, שינתה את מפת ההתיישבות של המדינה ואת המבנה הדמוגרפי שלה, אך היא הגדילה במידה ניכרת את הוצאות המדינה בתחום הקליטה. אף שהממשלה עודדה השקעות של גורמים פרטיים, הכלכלה הישראלית היתה מבוססת על מעורבות ממשלתית עמוקה במשק ועל מגזר ציבורי גדול – מסיבות אידיאולוגיות אך גם מסיבות פרגמטיות. המצב הכלכלי הקשה והמחסור במטבע חוץ, בין השאר בשל קליטת העלייה, הובילו למדיניות של קיצוב ולתחילת הגישושים בנושא קבלת השילומים מגרמניה. הציונים הכלליים, שדגלו בכלכלה חופשית ובכנסת הראשונה היו באופוזיציה, תקפו מעל בימת הכנסת את מדיניות הממשלה בתחום הכלכלי.
ויכוחים על מהותה של הממלכתיות במדינה החדשה עלו בכנסת בהקשרים רבים. עוד לפני בחירת הכנסת הראשונה התמקדו הוויכוחים בסוגיית פירוקם של הפלמ"ח ושל האצ"ל, ובמהלך כהונתה עלה הנושא, בין היתר, בדיונים בנוגע לזרמים במערכת החינוך ולשביתת הימאים, שבה הובסה למעשה העמדה הסוציאליסטית הקיצונית שייצגה מפ"ם – שהיתה אף היא מפלגת אופוזיציה בשנים אלה. |
|
|
