מלחמת מלכי הדרום

מלחמת מלכי הדרום

מלחמה: התנחלות השבטים
מלחמה לפני	כיבוש העי
מלחמה אחרי	מלחמת מלכי הצפון
מקום	יהודה
קואורדינטות	31°50′53″N 35°11′14″E
עילה	כיבוש העי והשלמתם של הגבעונים עם ישראל
תוצאה	ניצחון ישראלי
שינויים בטריטוריות	עם ישראל כובש את יהודה, הנגב וארץ גושן
הצדדים הלוחמים עם ישראל הגבעונים ממלכת ירושלים ממלכת חברון ממלכת ירמות ממלכת לכיש ממלכת עגלון ממלכת מקדה ממלכת לבנה ממלכת גזר ממלכת דביר מפקדים יהושע בן נון אדוני צדק מלך ירושלים הוהם מלך חברון פראם מלך ירמות יפיע מלך לכיש דביר מלך עגלון מלך מקדה מלך לבנה הורם מלך גזר מלך דביר

מלחמת מלכי הדרום או מלחמת גבעון היא סיפור מקראי על מלחמה בין עם ישראל והכנענים. המלחמה התרחשה בחבל יהודה במסע מלחמה אחד בלבד. תיאור הקרבות נמצא בפרק י בספר יהושע.

מהלך המלחמה

העילה למלחמה

לאחר כיבוש העי, כל מלכי כנען התקבצו והחליטו להילחם בישראל. יוצאים מכלל זה הגבעונים, שהערימו על ישראל וכרתו איתם ברית.

כששמע על כך אדוני צדק מלך ירושלים, הוא ועמו חששו שגבעון, שהיא עיר גדולה, ואנשיה, שהם גיבורים כולם, יעלו וילחמו בהם כתוצאה מכך. לכן הוא שלח לקרוא לארבעה מלכים אחרים מהסביבה - הוהם מלך חברון, פראם מלך ירמות, יפיע מלך לכיש ודביר מלך עגלון - וביחד הם עלו לצור על גבעון ולהילחם באנשיה. לדעת יהודה אליצור, הם התכוונו להלחם רק נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים, ולא נגד ישראל.

הגבעונים מיהרו לבקש עזרה מבני בריתם הישראלים, ויהושע נעתר לבקשה והכין את אנשי הצבא בגלגל.

המרדף במורד בית חורון

ה' הבטיח ליהושע את הניצחון, והלה הצעיד את צבא ישראל כל הלילה מהגלגל ועד גבעון, כדי להגיע אל מחנה הכנענים בהפתעה. צבא האויב נמלט דרך מעלה בית חורון וישראל רודפים אחריהם עד עזקה ומקדה. במהלך הירידה ניתך עליהם מטר פלאי של אבנים גדולות מהשמים והרג רבים מהם.

ערך מורחב – שמש בגבעון דום

במהלך המלחמה, יהושע הכריז ”שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן” וגרם לשמש שתעמוד במקומה עד סוף המלחמה. המקרא מדגיש את הייחודיות של הפעם הזו, שבה ה' שמע בקול איש.

תפיסת חמשת המלכים

כשיהושע, שחזר למחנה בינתיים, שמע שחמשת המלכים נסו ושהם מתחבאים במערה במקדה, הוא הורה לסתום את פתח המערה באבנים ולהציב עליה שומרים, ואת הצבא הוא ציווה להמשיך ולרדוף אחרי האויבים הנמלטים.

לאחר שכל שאר צבא כנען הושמד, יהושע הוציא להורג את מלכי כנען הלכודים בטקס גדול, ותלה אותם על עץ עד הערב. עם שקיעת השמש הורדו המלכים מהעצים, כדי לקיים את המצווה שציווה משה ”לא תלין נבלתו על העץ”, וגופותיהם נקברו באותה מערה, שנסתמה שוב.

כיבוש הערים

באותו יום, שהיה ארוך בשל עצירת השמש הניסית, לאחר חיסול הצבא הכנעני כבשו הישראלים את מקדה ואת לבנה (עיר מקראית). הם הרגו את כל אנשי הערים ועשו מללכיהם כמו שעשו למלך יריחו.

למחרת, צבא ישראל עשה אותו הדבר ללכיש. הורם מלך גזר התערב במלחמה כדי לעזור ללכיש, ויהושע השמיד גם אותו ואת צבאו.

באותו יום עברו יהושע וחילו להילחם בעגלון, בחברון ובדביר, והשמידו את הערים ואת יושביהן כמו שעשו לערים הקודמות.

לאחר שלכדו את כל ערי דרום ארץ כנען במסע מלחמה אחד, חזרו חיילי ישראל אל הגלגל. המקרא מתאר שהארץ הכבושה היא מקדש ברנע עד עזה, יחד עם גבעון וכל ארץ גושן.

תוצאות המלחמה

המקרא מציין שבזמן ההוצאה להורג של חמשת מלכי כנען, אף לא חייל אחד מצבא ישראל. בתגובה לניצחון הישראלים במלחמה, יבין מלך חצור פותח במלחמת מלכי הצפון.

אסטרטגיה במלחמה

בתיאור המלחמה אפשר להבחין בהיגיון אסטרטגי ברור^{[דרוש מקור]}. מההר הצפוני (גבעון) ירד יהושע אל השפלה (מקדה, לבנה, לכיש ועגלון), ממנה הוא חזר אל ההר הדרומי (חברון), וממנו אל הנגב (דביר, הנמצאת על הגבול בין ההר לנגב).

נראה שהתערבות מלך גזר במלחמה הייתה מטעמים אסטרטגיים^{[דרושה הבהרה]}. העיר לכיש ניצבת בפתח מבואות השפלה הדרומיים, וכיבושה חשף את העיר גזר ישירות אל מול פני האויב.

אבני חמשת המלכים

ערך מורחב – אבני חמשת המלכים

על יד היישוב מבוא חורון ניצבת גבעה שעליה מחשוף של אבני צור גדולות שנראות כאילו הוטלו מהשמים. הסיפור העממי מזהה אותן בתור האבנים הניסיות שנפלו מהשמים במלחמת מלכי הדרום, והתלמוד פוסק להלכה שיש לברך על ראייתן את ברכת הניסים:

תנו רבנן. הרואה... אבני אלגביש במורד בית חורון... על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום.

— בבלי מסכת ברכות נד עמוד א

מדרשי חז"ל

על פי המדרש, מקור האבנים שנפלו על צבאות חמשת המלכים במורד בית חורון, היה באבני הברד ממכות מצרים. האבנים שהיו באמצע ליפול בזמן שנפסקה המכה, נשארו באוויר עד המלחמה, ורק אז הותר להן ליפול.