לדלג לתוכן

סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת סינגפור
Republik Singapura
新加坡共和国
சிங்கப்பூர் குடியரசு
סמל
מראות סינגפור

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןגואםמזרח טימורונואטואינדונזיההוואיפפואה גינאה החדשהאיי שלמהנורפוקניו זילנדאוסטרליהפיג'יקלדוניה החדשהאנטארקטיקהאיי קרגלןהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייוייטנאםנפאלבהוטןלאוסתאילנדקמבודיהמיאנמרבנגלדשמונגוליהקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהודופקיסטןסרי לנקהרוסיהטאיוואןהאיים המלדיבייםקזחסטןאפגניסטןאיראןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרעיראקכוויתגאורגיהארמניהאזרבייג'ןטורקיהאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיהקניהסודאןמדגסקרקומורומיוטראוניוןמאוריציוסטנזניהמוזמביקטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןיפןאיי מריאנה הצפונייםמיקרונזיהפלאויפןוייק (אי)איי מרשלקיריבטי
מוטו לאומי קדימה סינגפור
שבועת הנאמנות הלאומית של סינגפור
המנון לאומי קדימה סינגפור
המנון
ממשל
משטר רפובליקה בעלת מאפיינים סמכותניים (ראו הרחבה בפוליטיקה וממשל)
ראש המדינה נשיא סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא סינגפור תרמן שאנמוגאראטנאם
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת סינגפור לורנס וונג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית, מנדרינית, מלאית, טמילית, סינגליש[א]
עיר בירה סינגפור[ב] 1°17′N 103°51′E / 1.283°N 103.850°E / 1.283; 103.850
רשות מחוקקת הפרלמנט של סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת Supreme Court of Singapore עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
שטח יבשתי[1] 719.20 קמ"ר (194 בעולם)
אחוז שטח המים 1.444%
אזור זמן UTC +8
היסטוריה
הקמה   
עצמאות ממלזיה 9 באוגוסט 1965
ישות קודמת מלזיהמלזיה מלזיה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 באוקטובר 2026)
5,919,139 נפש (115 בעולם)
צפיפות 8,230.17 נפש לקמ"ר (3 בעולם)
דת 33% בודהיזם
18% נצרות
18% חסרי-דת
14% אסלאם
10% טאואיזם/הדת העממית
5% הינדואיזם[3]
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
בגיל 0–14 11.69%
בגיל 15–24 15.01%
בגיל 25–54 48.62%
בגיל 55–64 11.03%
בגיל 65 ומעלה 13.66%
כלכלה
תמ"ג[5] (2025) 603.87 מיליארד דולר (27 בעולם)
תמ"ג לנפש 102,020 דולר (7 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2023)
0.946 (13 בעולם)
מטבע דולר סינגפורי (מחולק ל-100 סנט)‏ (SGD)
בנק מרכזי הרשות המוניטרית של סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים
סיומת אינטרנט sg
קידומת בין־לאומית 65
סמלים לאומיים Papilionanthe 'Miss Joaquim' עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gov.sg
(למפת סינגפור רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סינגפור
Republic of Singapore
מפת סינגפור
מפת סינגפור
מדינה סינגפורסינגפור סינגפור
ראש העיר לורנס וונג
רשות מחוקקת הפרלמנט של סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת העיר סינגפור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית, מנדרינית תקנית, מלאית, טמילית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 9 באוגוסט 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Sinha עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 719.1 קמ"ר
 ‑ הנקודה הגבוהה Bukit Timah עריכת הנתון בוויקינתונים
 ‑ הנקודה הנמוכה מצר סינגפור (0 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 5,866,139 (יולי 2021)
קואורדינטות 1°18′N 103°48′E / 1.3°N 103.8°E / 1.3; 103.8 
אזור זמן UTC+8
https://www.gov.sg/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפובליקת סינגפור (באנגלית: Republic of Singapore; במנדרינית בכתב הסיני: 新加坡共和国, בפין יין: Xīnjiāpō Gònghéguó; בטמילית: சிங்கப்பூர் குடியரசு, בליטון: Ciṅkappūr Kuṭiyaracu; במלאית: Republik Singapura) היא עיר-מדינה בדרום-מזרח אסיה, השוכנת מדרום למלזיה. סינגפור מורכבת מאי מרכזי ו-58 איים קטנים. על אף ממדיה הזעירים, לסינגפור מעמד חשוב בכלכלה העולמית, התוצר הלאומי לנפש בה הוא מהגבוהים בעולם וכך גם אחוז המיליונרים מבין תושבי המדינה.

ערך מורחב – היסטוריה של סינגפור

סינגפור התחילה את דרכה כנמל עתיק בשם טמסק. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו באי שרידים ליישוב אורבני, ונראה שהוא היה מרכז מסחר אזורי. בימי הביניים נשלטה סינגפור בידי אימפריית סריויג'איה שמרכזה היה באי סומטרה.

במאה ה-14 נשלט האי בידי סולטנות מלאקה. בשנת 1613 נשרפה סינגפור בידי כוח צבאי של פורטוגל והתפתחותה נפסקה לזמן רב, אך המלזים נותרו אדוני האי עד 1819 וההשתלטות הבריטית. במאה ה-16 נפוץ הכינוי "סינגפורה" שמשמעותו בסנסקריט "עיר האריה", אם כי אריות, ככל הנראה מעולם לא חיו באזור זה. השם ניתן לסינגפור על ידי סאנג נילה אוטמה, שככל הנראה ראה באזור זה טיגריס וחשב כי מדובר באריה[7], אם כי ניתן לטעון שסאנג קרא לה על שם אריה מטפורי, ולא על-שם אריה אמיתי שראה[8]. בעבר בימי ממלכת מג'פהיט נקרא האי גם בשם טומאסיק שמשמעו "אי הים" בשפת האי ג'אווה. שם קדום אחר לאי היה הוג'ונג טאנאה שמשמעו במאלאית "קצה הארץ". השם ניתן עקב מקומו של האי מעבר לקצה חצי האי מלאיה.

שגשוגה ומעמדה הנוכחי של סינגפור יכולים להיחשב, במידה לא מעטה, כתוצאה עקיפה של המלחמות הנפוליאוניות. כתוצאה מסיפוח הולנד בידי נפוליאון בשנת 1810 יצאו הבריטים, אויבי נפוליאון, בשנת 1811 למלחמה לכבוש את המושבה ההולנדית באי ג'אווה (אינדונזיה של היום). בראש המשלחת הבריטית עמד תומאס סטמפורד ראפלס, קצין מוכשר ושאפתני שהנהיג מדיניות ליברלית-יחסית בהיותו מושל ג'אווה הבריטי.

לאכזבתו של ראפלס, אחרי מפלת נפוליאון ב-18 ביוני 1815 ב-1816 החזירה בריטניה את ג'אווה להולנדים. ראפלס, שהיה מושל ג'אווה מטעם חברת הודו המזרחית הבריטית בג'קרטה (אז בטאוויה), הואשם על ידי מעסיקיו ביצירת קשרים חבריים מדי עם מקומיים, והושב בגין זאת ללונדון, אך בשנת 1818 נזקקו הבריטים לנוכחותו בדרום-מזרח אסיה, בזכות הכרתו את השפה המלאית, והוא הושב לאזור, אל העיר בנגקולו שבסומטרה, שהייתה תחת שלטון בריטי. בשנת 1819 פנה ראפלס אל הסולטאן ג'והור בבקשה לקנות שטח ביצתי בדרום האי סינגפור. למרות חוסר נחת של ממשלת בריטניה, שראתה בשטח זה אזור השפעה הולנדי, מצא בו ראפלס עניין כיוון שבפועל ההולנדים לא היו בו. ראפלס הקים בסינגפור נמל פטור ממכס, אליו החלו לנהור במהרה סוחרים מכל האזור, אשר ביקשו להימלט מן המגבלות החמורות והמסים הגבוהים שהטיל השלטון הקולוניאלי ההולנדי. בעקבות הצלחתו, העניקה הממשלה הבריטית הכרה רטרואקטיבית לפעולתו של ראפלס. כאשר עזב ראפלס את סינגפור בשנת 1823, היו שם כבר נמל גדול ועיר שהתפתחה והתרחבה במהירות. בשנת 1824 ניצלו הבריטים חוסר ערנות של סולטאן ג'והור והשתלטו על כל האי.

מיקומה האסטרטגי של סינגפור בשער הכניסה והיציאה של מצר מלאקה, אשר בו הבחין ראפלס, הוא מהגורמים המרכזיים לשגשוגה הכלכלי כעיר נמל. נתיב השיט העובר בה הוא מהעמוסים בעולם כולו.

את הבסיס לקהילה הסינית בסינגפור הניחו עובדים עניים מסין שהקימו את הנמל בשירות הבריטים, בתקופה שבה רוב האי היה עדיין מכוסה ג'ונגל.

ב-1942 נכבשה סינגפור בידי יפן, במה שנחשב לאחד הניצחונות הגדולים של יפן בתחילת המלחמה (וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, הגדיר זאת כתבוסה הגדולה ביותר של ארצו במלחמה). היפנים שהגיעו ממלאיה לא התקשו כלל לכבוש את האי, שכן כל תותחיו היו מכוונים דרומה, למצר מלאקה, ולא היה ניתן לכוונם צפונה. היפנים האשימו את הסינגפורים בסיוע לסין וביצעו בסינגפור פשעי מלחמה כמו בסין. תושבים ממוצא סיני הובלו למחנות ריכוז ולחוף הים ושם נרצחו באש מקלעים. נראה שנרצחו בדרך זו כמאה אלף סינגפורים. היפנים הקימו בסינגפור מחנה ענק לשבויי מלחמה אמריקאים, בריטים והולנדים, שנודע בתנאיו הלא-אנושיים, שרבים מהשבויים בו מתו בו.

שבויי מלחמה של בעלות הברית שהיו כלואים בסינגפור משתחררים בעקבות כניעת יפן
פושעי מלחמה יפנים בכלא סינגפורי

אחרי שובם של הבריטים נכשל ניסיון של הקומוניסטים לגרשם בכוח. ב-1955 על סמך המלצות ועדה בראשותו של סר ג'ורג' ויליאם רנדל העניקו הבריטים לאי אוטונומיה. ראש הממשלה הראשון היה דייוויד מרשל (יהודי).

ב-1963 הצטרפה סינגפור לברית עם מלזיה. חילוקי דעות הובילו לעצמאות סינגפור ב-1965. סינגפור הקטנה והדלה במשאבים, ארץ של פליטים שרובם הגיעו מסין ומיעוטם ממלזיה ומהודו, לא הייתה מעוניינת בפירוד, שלמעשה נכפה עליה בידי המלזים, אך תחת הנהגתו של לי קואן יו, ששלט באי עד 1990, היא הגיעה לשגשוג כלכלי מזהיר והותירה מאחור את שכנותיה העניות. על אף שבתחילה כרת ברית עם הקומוניסטים, פנה לי קוואן יו ימינה בסופו של דבר והעלה את ארצו על מסלול קפיטליסטי. גם אחרי פרישתו המשיכה מפלגתו ה-PAP להחזיק בשלטון וכמעט בכל מושבי הפרלמנט. אחד ממנהיגיה הבולטים הוא בנו, שאחרי שנים רבות בהן שימש כסגן ראש הממשלה, מונה ב-2004 לראשות הממשלה.

פוליטיקה וממשל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש סינגפור עומד נשיא סינגפור, אך סמכויותיו סמליות. הממשלה היא בעלת הסמכות ובראשה מנהיג הרוב בפרלמנט.

על אף שבסינגפור מתקיימות בחירות, שבהן על פי רוב זוכה האופוזיציה בלמעלה מ-30% מהקולות, סינגפור בפועל אינה דמוקרטית.

קביעת אזורי הבחירה נקבעת על ידי מפלגת השלטון ה-PAP בהתאם לשיקולים אלקטורליים, לעיתים בסמוך לבחירות. גם כאשר מפלגת השלטון זוכה בשני שלישים מהקולות, ה-PAP משתלטת על 80 מ-83 המושבים בפרלמנט ולעיתים על כל המושבים.

מועמדים יריבים סובלים ממסע רדיפה, לעיתים בסיוע המערכת המשפטית. הם בסיכון לפיטורין מעבודתם בשל עילה כלשהי ולהיתבע תביעת דיבה בשל התבטאויות בגנות הממשלה. במקרה שהיה ב-1997 הצליחה מפלגת השלטון לחסל פוליטית את אחד מיריביה הבולטים ולהבריח אותו מסינגפור כאשר בית משפט פסק שעליו לתת פיצויי עתק בגין דברים שנשא נגד הממשלה. המקרה זכה לתשומת לב בינלאומית ולגינוי חריף של ארגון אמנסטי. עם זאת, מערכת המשפט נחשבת להוגנת ולא מושחתת כאשר היא עוסקת בעניינים כלכליים ואישיים ולא פוליטיים.

כמו כן, אין מסתירים שאזור בחירה שבו ניצח מועמד האופוזיציה צפוי לסנקציות – לא יתקיימו בו שיפוצים וטיפוחו יוזנח.

העיתונות, הרדיו והטלוויזיה במדינה נשלטים לחלוטין בידי הממשלה.

הדרכון הסינגפורי נחשב לדרכון החזק בעולם. על פי דירוג הדרכונים של חברת הנלי אנד פרטנרס שפורסם בינואר 2025, דרכון סינגפורי מקנה כניסה ללא אשרה ל-195 מדינות בעולם[9].

יחסי מלזיה-סינגפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלוקת סביב האי הסלעי פדרה ברנקה (Pedra Branca) נפתרה ב-23 במאי 2008 לטובת סינגפור

בין מלזיה לסינגפור שוררות מספר מחלוקות מזה שנים בנושאים הבאים:

  • העברת מים לסינגפור ממלזיה;
  • קביעת הגבולות הימיים בין שתי המדינות;
  • הסדרת נתיבי התעופה בין נמלי התעופה הבינלאומיים של שתי המדינות;
  • ריבונות על האי פדרה ברנקה, השוכן 44 ק"מ מחופי סינגפור ועל שני איים קטנים יותר דרומית לו: (ב-2007 המקרה הובא בפני בית הדין הבינלאומי לצדק, שם נפסק ב-23 במאי 2008 כי סינגפור היא הריבון של האי פדרה ברנקה ומלזיה היא הריבון של שני האיים הדרומיים; הריבונות על אי נוסף, הנראה רק בשעת השפל, עדיין נותרה במחלוקת);
  • מיקום מסוף מעבר הגבול המלזי שבין שתי המדינות ותחנת הרכבת המלזית הסמוכה לו;
  • מניעת דמי ביטוח לאומי בשווי של 2.4 מיליארד רינגיט מלזי מעובדי מספנות סינגפור מלזיים שפוטרו ב-1998.

יחסי ישראל-סינגפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – יחסי ישראל–סינגפור

מומחים צבאיים מישראל מעורבים בבניית הצבא הסינגפורי, וסינגפור רואה בישראל מודל לחיקוי הראוי להערכה. מדינת ישראל מקיימת יחסי ידידות קבועים עם מדינת סינגפור ויש לה שגרירות קבועה בעיר סינגפור[10].

בשנת 2024 הצביעה סינגפור במושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האו"ם (אנג') בעד החלטה ES-10/23 לתת לרשות הפלסטינית מעמד של מדינה משקיפה באו"ם.

צבא וביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגפור משתדלת שלא לקומם עליה את שכנותיה המוסלמיות העניות ממנה, מלזיה ואינדונזיה. ליתר ביטחון היא מטפחת את כוחה הצבאי, במטרה למנוע כיבוש מהיר של האי ולאפשר לקהילה הבינלאומית להתערב במקרה הצורך.

פשיעה וענישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזהרת עונש מוות לסוחרי סמים בסינגפור
הפגנה נגד עונש המוות הקיים בסינגפור

שיעור הפשיעה בסינגפור נמוך ביותר.

לי קואן יו, ראש ממשלת סינגפור בשנים 1959–1990 ששלט בסינגפור בשלטון דיקטטורי נאור, סיפר שמחוויותיו תחת הכיבוש היפני הוא התפעל כיצד פחד יכול לפעמים להועיל להתנהלות של דברים, ואידאולוגיה זו באה, במידה מסוימת, לידי ביטוי באכיפת החוק במדינה.

הענישה בסינגפור מחמירה מאוד. קיים עונש מוות על החזקת סמים שמבוצע ביריה.

בכל מה שקשור למין ישנה שמרנות רבה. בטלוויזיה מצונזרות סצנות עם רמיזות מיניות, והחזקת חומר פורנוגרפי אסורה.

עונש חריג הנהוג בסינגפור הוא הצלפה פומבית בישבן. עונש זה זכה לפרסום רב כשהוא נגזר על צעיר אמריקני בגין ציור גרפיטי בחוצות העיר. בשנת 1994 הורשע מייקל פיי (אנג') בהשחתת מכוניות וגניבת תמרורים. הוא נדון לשש מלקות, ארבעה חודשי מאסר וקנס של 2,200 דולר. בעקבות פניית ממשל קלינטון אל שלטונות סינגפור, הופחת העונש משש המלקות לארבע.

מספר חוקים הביאו לתודעה אזרחית גבוהה לאיכות הסביבה:

המבצעים עבירות תנועה, או השלכת פסולת ברחוב, נענשים בקנסות גבוהים. העונש על השלכת פסולת ברחוב בפעם הראשונה הוא קנס של כ-1,000 דולר סינגפורי, ובפעם השנייה - עבודות שירות של ניקיון רחובות במשך שלושה חודשים.

ב-1992 נאסרה מכירת מסטיקים במדינה ואדם שיורק מסטיק ברחוב צפוי לקנס של 1,000 דולר. מי שנתפס נכנס למדינה עם יותר מכמה מסטיקים לשימוש עצמי, נקנס ב-600 דולר ושנת מאסר בכלא. במאי 2004 אושרה הקלה בחוק, אשר במסגרתה אושר למכור מסטיקים בבתי מרקחת בלבד, למחזיקי תעודת זהות מתאימה[11].

גרפיטי נגד עישון על אספלט בסינגפור

העישון ברחוב גם הוא עבירה אשר קנס בצידה, ומותר רק במקומות המיועדים לכך, כגון עמדות העישון שברחובות.

במדינות דיקטטוריות נפוצה שחיתות וכלכלות נחשלות. סינגפור היא תופעה חריגה של מדינה עם משטר דיקטטורי נאור שמאפשר צמיחה ויעילות כלכלית והיא נחשבת בלתי מושחתת.

סינגפור הטביעה בנו חותם של זעזוע והרעידה בנו את המיתרים העדינים של אמונות וערכים. למי שהתחנך על ברכיה של מערכת דמוקרטית, על ערכים כמו חופש מחשבה וחופש ביטוי ודחייה עד כדי תיעוב של דיקטטורה – סינגפור מזמנת חוויה לא קלה. הצירוף של קפיטליזם עם דיקטטורה נאורה ועם הצלחה מרשימה זעזע בנו את האמונה ביתרונותיהם של הערכים שדבקנו בהם.

— "החידה הסינגפורית", ספרם של גבי וימן וברוך נבו

תושבי סינגפור נאבקים בפשיעה ללא נטילת החוק לידיים. תמונותיהם של עבריינים, אפילו עבירות קלות, מפורסמות בעיתונות. אתר האינטרנט Straits Times Online Mobile Print מהווה פלטפורמה המאפשרת לתושבי סינגפור להעלות תמונות של עבריינים בפעולה, אפילו בעבירות קלות, ובכך להביך אותם ולהרתיע אחרים.

ארבעת הנמרים של אסיה
סניף ימק"א ברחוב אורצ'רד, 1913
זהו רחוב הקניות המרכזי של סינגפור וכיום הוא אחד ממרכזי הקניות גדול ועמוס בלקוחות.
כנס Asia Comic Expo בסינגפור מושך תיירים ממדינות רבות
ערך מורחב – כלכלת סינגפור

כלכלת סינגפור היא כלכלה מפותחת המבוססת על שוק חופשי.

נכון לשנת 2016 התוצר הלאומי הגולמי לנפש בסינגפור הוא 84,214$, במקום ה-8 בעולם.

שיעור האבטלה במדינה נמוך. מ-2005 עד 2014 עמד שיעור האבטלה על פחות מ-4%. בשנת 2015 עמד שיעור האבטלה במדינה על 1.8%[12].

בסינגפור עובדים זרים רבים. ב-2021 היו העובדים הזרים כרבע מהאוכלוסייה[13].

נתחים גדולים מהכלכלה מנוהלים על ידי גופים ריכוזיים שנמצאים בשליטה או בבעלות של המדינה – בין אם מדובר בחברת הדיור ציבורי, שבנתה כ-80% מהדירות במדינה, בקופת הגמל המרכזית (כל אזרח סינגפורי ומקום העבודה שלו מפרישים כסף לקרן זו) שמנתבת את השקעות התושבים לתחומים מועדפים, בקרנות הון ממשלתיות או באחזקות ממשלתיות ישירות בחברות התעופה והטלקום הלאומיות וכולי[13].

כלכלת סינגפור נסמכת על ייצור וייצוא מוצרי אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, פרמצבטיקה, כימיקלים וכן על היותה מרכז פיננסים ומסחר חשוב.

נכון לשנת 2012, דורגה סינגפור ככלכלה השנייה הכי חופשית בעולם הן על פי מכון הריטג'[14] והן על פי מכון פרייז'ר[15]. כמו כן לפי שני מכונים אלו סינגפור מאופיינת בכמות המעוטה ביותר של רגולציה עסקית בעולם. נוסף על כך, בסינגפור נהוג סחר חופשי ומיסוי נמוך. מאז שנת 1961, צמחה כלכלת המדינה בקצב מרשים של כ-7.5% בשנה, והיא נמנית עם "ארבעת הנמרים של אסיה", יחד עם הונג קונג, קוריאה הדרומית וטאיוואן. עם זאת, המיתון הכלכלי העולמי לא פסח על סינגפור, בשנת 2001 נרשמה צמיחה שלילית בשיעור של 2%, אך בשנים שלאחר מכן הכלכלה חזרה לצמוח בקצב הרגיל.

הכלכלה הסינגפורית נחשבת חופשייה[16], חדשנית[17], דינמית[18] וידידותית לעסקים[19]. במשך השנים האחרונות, סינגפור היא אחת מהמדינות הבודדות עם דירוג אשראי טריפל A[20], והיא המדינה האסיאתית היחידה שמשיגה דירוג זה[21]. סינגפור מושכת כמות גדולה של השקעות החוץ כתוצאה משיעורי מס נמוכים, המיקום שלה, כוח עבודה מיומן (הכולל עובדים זרים המהווים כרבע מהאוכלוסייה), שיעורי מס נמוכים ומדיניות של אפס סובלנות כלפי שחיתות[22]. המשק של סינגפור הוא התחרותי ביותר בעולם, על פי הפורום הכלכלי העולמי של דירוג של 141 מדינות[23], עם התמ"ג השני בגובהו לנפש[24]. ישנם יותר מ-7,000 תאגידים בינלאומיים מארצות הברית, יפן ואירופה בסינגפור. בסינגפור אין שכר מינימום מחשש שקביעת שכר מינימום תפגע בתחרותיות בשוק העבודה.

סינגפור מושכת תיירים וכן משקיעים ונחשבת לגן עדן למיסים בגלל שיעור המס הנמוך, פטור ממס על הכנסה אישית ופטור ממיסים על רווחי הון[25]. המיליונר האוסטרלי ברט בלאנדי ואחד ממייסדי פייסבוק המיליארדר אדוארדו סברין הם שתי דוגמאות של אנשים עשירים שהתיישבו בסינגפור (בלאנדי ב-2013 וסברין ב-2012)[26]. בסינגפור האחוז הגבוה ביותר בעולם של מיליונרים, עם אחד מתוך שישה משקי בית בעלי לפחות מיליון דולר נזילים. רכוש זה אינו כולל שטח, עסקים, ומוצרי יוקרה שאם ייכללו מספר המיליונרים בסינגפור יגדל משמעותית[27].

נכון ל-2024, סינגפור נמצאת במקום השני בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר[28].

נכון לשנת 2018 הדירוג של סינגפור מדד הפיתוח האנושי הוא התשיעי בעולם, עם שווי HDI של 0.935[29].

כ-80% מהדירות במדינה נבנו במסגרת תוכנית הדיור הציבורי הממשלתית.

ממשלת סינגפור מספקת עזרה לנזקקים באמצעות המשרד חברתי לפיתוח משפחות, כך שעוני חריף הוא נדיר ביותר בסינגפור. חלק מהתוכנית כולל מתן כסף בין 400 ל-1,000 דולר לחודש למשקי בית נזקקים עבור טיפול רפואי חינם ותשלום שכר הלימוד של הילדים[30][31][32]. הטבות אחרות הן החזרים כספיים בגין הליכה לחדר כושר[33], מתן בונוס כספי עבור ילד חדש במשפחה[34], שירותי בריאות מסובסדים, סיוע כספי עבור נכים, אספקת מחשבים ניידים לסטודנטים עניים בעלות מופחתת[35], החזרים כספיים עבור נסיעה בתחבורה ציבורית[36].

תחנת הרבור פרונט (אנג') של הרכבת התחתית של סינגפור (אנג')

על כלי הרכב המיובאים לסינגפור יש מיסוי מהגבוהים ביותר בעולם במטרה למנוע גודש רב בכבישי המדינה הצפופים[37] ומשום כך כלי הרכב הנמכרים בסינגפור נמכרים במחיר יקר מאוד לצרכן.

גשר אחד (אנג') שאורכו 1,056 מטר וגשר שני (אנג') שאורכו 1,920 מטר מחברים את סינגפור לדרום מלזיה.

שדה התעופה צ'נגי נחשב לאחד מהטובים ביותר בעולם ונבחר כנמל התעופה הטוב ביותר בעולם למשך שמונה שנים ברצף, החל מ-2013 ועד 2020[38].

חברת התעופה "סינגפור איירליינס" נחשבת לאחת מהטובות ביותר בעולם.

בסינגפור פעילה הרכבת התחתית של סינגפור (אנג'). הנמל הימי של סינגפור הוא מהפעילים ביותר בעולם.

אגן נהר סינגפור (אנג') בדרום סינגפור במפה משנת 1825

שטחה של סינגפור מורכב מאי מרכזי ו-58 איים קטנים. שטח האי נמצא בגדילה מתמשכת באמצעות ייבוש הים ויבוא אדמה לקרקע ממדינות שכנות.

המדינה שוכנת כמאה קילומטרים צפונית לקו המשווה, ולפיכך הטמפרטורה בה חמה, ולאורך כל השנה נע בטווח 30–32 מעלות והלחות מעל ל-70%.

סינגפור מופרדת משכנתה הדרומית אינדונזיה באמצעות ים מחד ומצר רחב מאידך ומשכנתה הצפונית מלזיה באמצעות מצר ג'והור/טבראו הצר.

בעיה אקולוגית קשה בסינגפור היא האובך שמביאה הרוח מאינדונזיה שם מקובל בירוא יערות באמצעות שריפת חלקות.

אוכלוסיית סינגפור מונה כ-5.6 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-83.5 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 1.05 ילדים לאישה.

סינגפורים בסביבות 1900
מלאים סינגפורים (אנג') בסביבות 1900
סינגפורים ממוצא סיני בשנת 1904

כשלושה רבעים מן הסינגפורים הם ממוצא סיני (בני ההאן), מרביתם הם צאצאי מהגרים ממחוזות פוג'יין וגואנגדונג. בנוסף קיים מיעוט מלזים דוברי מלאית, מיעוט הודי טמילי, סינים-מלאים ("פרנקאן"), אירו-אסיאתים (בני-תערובת) ועובדים זרים רבים.

הממשלה רואה חשיבות באינטגרציה מחד ובחופש תרבות ופולחן מאידך. תלמידי בית הספר רשאים לבחור איזו שפה ללמוד - מנדרינית, מלאית או טמילית - כך שיוכלו לבחור את שפת קבוצתם האתנית. הממשלה מקפידה על ייצוג יחסי של כל אחת מהקבוצות בכל אחת משכונות הדיור הציבורי בהן מתגוררים מרבית התושבים.

הגידול הדמוגרפי של סינגפורים ממוצא מלזי הוא גדול וכך גם של סינגפורים ממוצא הודי-טמילי ואילו הגידול הדמוגרפי של סינגפורים ממוצא סיני הוא קטן. ישנה ירידה בשיעור הנישואין והילודה[39]ת. ממשלת סינגפור, המעוניינת לשמור על הרוב הסיני ומודאגת מהמגמות הדמוגרפיות, הקימה משרד ממשלתי שעניינו עידוד שידוכין.

במדינה יש אוכלוסייה נוצרית משמעותית.

הסינגפורים שמוצאם סיני דוברים ניבים סינים שונים, בעיקר קנטונזית, הוקיין והאקה. עם זאת, בהשראת סין וטאיוואן אימצה הממשלה דווקא את המנדרינית התקנית כאחת משפותיה הרשמיות, וזו השתרשה היטב בתרבות המקומית. בנוסף לכך מדוברות השפות מלאית וטמילית, אף הן רשמיות. האנגלית היא השפה הרשמית של המדינה, והיא משמשת כ"לינגואה פרנקה" הרשמית של דוברי כל השפות, אך למעשה רוב התושבים דוברים "סינגליש" – אנגלית אופיינית לסינגפור, עם מאפיינים ומבטא סיניים מובהקים, ברמות שונות של דה-קריאוליזציה, לפי השכבה החברתית ורמת ההשכלה, עד לדרגה של אנגלית תקנית. נכון ל-1985 "סינגליש" היא שפת האם של 227,000 דוברים ילידים, ועוד כ-3 מיליון דוברים אותה כשפה שנייה. הממשלה הסינגפורית מנסה להניא את אזרחיה משימוש בסינגליש על מנת לשפר את התקשורת עם דוברי האנגלית בעולם. "סינגליש" היא דוגמה לשפה קריאולית וככזו היא מעוררת עניין אצל הבלשנים.

אספה בית ספרית (אנג') של בית הספר התיכון NUS/NUSH (אנג')

החינוך הסינגפורי מבוסס על שינון ולמידת כללים יותר מאשר על יצירתיות. בשל כך מקבלים הסינגפורים דירוגים מצוינים ברבים מהמדדים החינוכיים, אך נתקלים בבעיות בכל הנוגע לטיפוח חשיבה עצמאית.

המיון למגמות לימוד בבית הספר מתחיל כבר בכיתה ד'. עם התקדמות התלמיד בלימודיו הוא ממוין לקבוצות ממוקדות יותר, כאשר עם הזמן היכולת לעבור מקבוצה לקבוצה נעשית מוגבלת יותר ויותר. התחרותיות גבוהה, וכך גם השאיפה להצטיינות. בשנת הלימודים העשירית על התלמידים לעבור בחינה מסכמת אחת. הנכשלים בבחינה לא יורשו להמשיך בלימודיהם, וחלקם עוברים לבתי ספר למקצועות טכניים, וחלקם חוזרים על הבחינה שוב. בסוף לימודי התיכון על התלמידים לעבור בחינה מסכמת שתקבע האם יוכלו ללמוד באוניברסיטה בסינגפור. מאחר שהביקוש ללימוד באוניברסיטאות בסינגפור גבוה, רבים בוחרים ללמוד באוניברסיטאות מחוץ למדינה.

החופש האקדמי אינו נשמר, ויש תלמידים הממונים בחשאי לדווח על מוצא פיו של המרצה. קיימת ביקורת הדוקה על מחקרים העלולים להיות בעלי השלכה פוליטית.

בנוסף לאנגלית, בבתי הספר נלמדות השפות הנפוצות בסינגפור - מנדרינית, מלאית וטמילית וניתן לבחור אחת מהן, כך שתלמידים יוכלו לבחור את שפת קבוצתם האתנית.

קתדרלת אנדראס הקדוש (אנג')
בית הקברות הרב-דתי בידאדארי (אנג') במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת הוצאו כל הגופות למטרות פיתוח נדל"ן.

התרבות בסינגפור מושתתת על תרבויות סיניות, הודיות ומלאיות. סיפורי אגדות על רוחות מלאיות וסיניות הם פופולריים.

המטבח של סינגפור מושפע ממטבחי מדינות המוצא של תושבי סינגפור וממטבחי מדינות נוספות.

ארכיטקטורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעה סינית, מקובל לבנות חללים בסינגפור מתוך שימת לב לעקרונות הפנג שווי.

משה ספדיה, אדריכל מלון מרינה ביי סנדס, זכה במדליית זהב מהמכון האמריקאי לאדריכלות[40].

פטירה ואבלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לשרוף את גופות המתים בכבשנים ולאחר מכן ללקט את העצמות, לטמון אותן אותן בכד, להניח אותו בקטקומבה ולבקר בקטקומבה מדי שנה ביום השנה. מקובלות גם שרפת גוויות לאפר ופיזור האפר במקום המותר בחוק. קבורת שמיים וקבורת גוויות באדמה פחות מקובלות בסינגפור אולם אינן אסורות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ אף על פי שבמדינה יש חמש שפות רשמיות, השפה הלאומית היא השפה המלאית.
  2. ↑ סינגפור היא עיר-מדינה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ↑ Statistics Singapore:
    • "General Household Survey 2015 – Content Page". אורכב מ-המקור ב-5 במאי 2017.
    • "Religion data". אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2016.
  4. ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  5. ↑ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-9 באוגוסט 2026
  6. ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  7. ↑ Studying In Singapore, Singapore Schools Directory (באנגלית) (ארכיון)
  8. ↑ Ian Chew (5 בפברואר 2020). "Did Sang Nila Utama really see a lion?". Kontinentalist (באנגלית).
  9. ↑ אתר למנויים בלבד רונית דומקה, זהו הדרכון הכי חזק בעולם. וכמה שווה דרכון ישראלי?, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2025
  10. ↑ אתר השגרירות (באנגלית)
  11. ↑ אי.פי, סינגפור: כבר מותר ללעוס מסטיק, בהגבלות, באתר ynet, 26 במאי 2004
  12. ↑ Unemployment". Ministry of Manpower. 2015. Retrieved 25 December 2015.
  13. 1 2 אסף אוני, ‏בנט רוצה שנאמץ את "המודל הסינגפורי". מה הוא שכח לספר?, באתר גלובס, 3 במרץ 2021
  14. ↑ מכון הריטג', (הקישור אינו פעיל, 28.9.2024) Economic Freedom Index 2012
  15. ↑ מכון פרייז'ר, Economic Freedom of the World 2012 Annual Report (ארכיון)
  16. ↑ Li, Dickson (1 February 2010). "Singapore is most open economy: Report". Asiaone. Singapore
  17. ↑ "Singapore ranked 7th in the world for innovation". The Straits Times. Singapore
  18. ↑ "Singapore jumps to top of Global Dynamism Index". The Straits Times. Singapore
  19. ↑ "Singapore top paradise for business: World Bank". AsiaOne. Singapore. Agence France-Presse
  20. ↑ "The AAA-rated club: which countries still make the grade?". The Guardian. London. 15 October 2014.
  21. ↑ Ogg, Jon C. (8 August 2011). "Remaining countries with AAA credit ratings". NBC News. Retrieved 12 October 2011.
  22. ↑ "CPIB Corruption Statistics 2015" (PDF). World Bank. 2 April 2015. Archived from the original (PDF) on 22 March 2016.
  23. ↑ "Singapore is world's most competitive economy: World Economic Forum". Straits Times. 9 October 2019
  24. ↑ "Report for Selected Countries and Subjects". www.imf.org. Retrieved 7 October 2019.
  25. ↑ Lee, Yen Nee "Singapore fifth worst tax haven in the world: Oxfam". Retrieved 28 August 201
  26. ↑ Andrew Heathcote (15 April 2013). "Tax havens: Brett Blundy latest to join the Singapore set". Business Review Weekly. Archived from the original on 14 April 2013. Retrieved 18 April 2013.
  27. ↑ Mahtani, Shibani (1 June 2012). "Singapore No. 1 For Millionaires – Again". The Wall Street Journal Southeast Asia blog. New York.
  28. ↑ אתר למנויים בלבד דיויד נאג'י, תל אביב יורדת בשמונה מקומות בדירוג הערים היקרות בעולם - ויוצאת מהעשירייה הראשונה, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2024
  29. ↑ "Human Development Report 2019" (PDF). UNDP. 2019. Retrieved 20 June 2020.
  30. ↑ "Assistance". Ministry of Social and Family Development. 26 October 2014. Archived from the original on 26 October 2014.
  31. ↑ "The stingy nanny". The Economist. London. 16 October 2009.
  32. ↑ "Welfare in Singapore: Singapore government response". The Economist. London. 17 February 2010.
  33. ↑ "ActiveSG$100 for Singaporeans to play sport". Today. Singapore. 26 April 2014. Archived from the original on 23 June 2016. Retrieved 13 July 2016.
  34. ↑ "Baby Bonus". Ministry of Social & Family Development. Retrieved 13 July 2016.
  35. ↑ "NEU PC Plus Programme". Infocomm Development Authority of Singapore. Archived from the original on 19 January 2016. Retrieved 13 July 2016
  36. ↑ 250,000 Public Transport Vouchers to Help Needy Families Cope with Fare Adjustment". Ministry of Transport. 21 January 2015. Archived from the original on 29 May 2016. Retrieved 13 July 2016.
  37. ↑ Once you're here: Cost of owning a car, Expat Singapore (ארכיון)
  38. ↑ James.Plaisted@skytrax.uk, The World's Best Airports in 2020 are announced, SKYTRAX, ‏2020-05-11 (באנגלית)
  39. ↑ Rachel Au-Yong, Singapore's fertility rate down as number of singles goes up, The Straits Times, ‏28 בספטמבר 2018 (באנגלית)
  40. ↑ אודית לורן בלקין, כבוד למגזר, באתר מאקו, 27 במאי 2015