קנדה
קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada, במבטא אנגלי: [ˈkænədə], במבטא צרפתי ועברי: [kanada]) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה. היא המדינה השנייה בגודלה בעולם בשטחה (אחרי רוסיה), ואוכלוסייתה מונה כ-40 מיליון תושבים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. לקנדה גבול יבשתי ארוך עם ארצות הברית – הגבול היבשתי הארוך ביותר בעולם. אורכו של גבול ארצות הברית – קנדה הוא 8,891 קילומטרים. קנדה חולקת את האי הנס עם גרינלנד; בתוך האי, ששטחו 1.3 קמ"ר, עובר הגבול היבשתי הקצר גרינלנד–קנדה.
עיר הבירה של קנדה היא אוטווה, ובה מקום מושבם של הפרלמנט, הממשלה הפדרלית והמושל הכללי, המייצג את מלך קנדה המתגורר דרך קבע בממלכה המאוחדת. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר מבחינת שטחה בחבר העמים הבריטי.
כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים.[6]
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם "קנדה" הוא במילה ההורנית-אירוקואית[א] "קאנאטה" שפירושה כפר או התיישבות. ז'אק קרטייה השתמש לראשונה בשם זה בתחילת המאה ה-16 כדי לציין את האזור שנמצא כיום סביב קוויבק סיטי. במרוצת הזמן הפך השם לכינוי לאזור נרחב יותר.
השימוש הרשמי הראשון בשם "קנדה" נעשה בשנת 1791, כאשר הפרובינציה של קוויבק חולקה בין "קנדה העליונה" ל"קנדה התחתונה". בשנת 1867 קיבלה קנדה עצמאות, וכדי לציין את המשך זיקתה לאימפריה הבריטית נקראה ה"דומיניון של קנדה". כינוי זה היה בשימוש נרחב עד שנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה". השינוי החשוב האחרון היה בשנת 1982, כאשר התחילו לחגוג ב-1 ביולי במקום "יום הדומיניון" את "יום קנדה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של קנדה
על פי הערכת ההיסטוריונים, קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך הגיעו האירופים הראשונים – הוויקינגים בהנהגת לייף אייריקסון, וכינו את האזור וינלנד. הם הקימו יישובים מספר על החוף המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים, והם נאלצו לעזוב.

יישובים אירופיים חדשים הוקמו במאה ה-17 בידי האימפריה הצרפתית.
ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שבזירת צפון אמריקה נקראה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, החליטה האימפריה הצרפתית לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותה במושבות בצפון אמריקה לטובת האימפריה הבריטית. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה (נקראו לויאליסטים).
ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. נוסדה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.
במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד– לברדור; זו הצטרפה ב-1949.
קנדה המשיכה (ועודנה ממשיכה נכון ל-2024) להיות חלק מחבר העמים הבריטי, והיא גם חלק מן החוג המצומצם יותר הקרוי ממלכות חבר העמים הבריטי.
בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים-קנדים וקנדים צרפתים, וגם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.
בשנת 1982, בתקופת כהונתו של ראש הממשלה פייר אליוט טרודו, אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות של 1982). מנהיגי הפרובינציה של קוויבק, שהיו אז חברי מפלגת קוויבק הלאומית, סירבו להסתייגויות שהועלו ברגע האחרון – וכך לא מנעו את יצירתה של החוקה החדשה. החוקה כוללת את כתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה על זכויות האדם במדינה.
האינואיטים יושבים בקנדה על אדמות נונאווט באופן רציף במשך 4,000 שנים. ואולם בעקבות ההגירה הגדולה והנמשכת אל קנדה, שהיא דרך ההתרחבות הדמוגרפית העיקרית שלה (ובכך מאפילים התושבים החדשים על האוכלוסייה הילידית ובהם האינואיטים) – החלו הקבוצות האתניות של התושבים הילידים לדרוש אוטונומיה (שלטון עצמי). דרישה זו היא חלק ממאבקם להכרה ומן הניסיון לשמר את תרבותם שהולכת ונעלמת. לאחר אישור במשאל עם בקנדה שנערך ב-14 במאי 1982 – הם קיבלו את מבוקשם באופן ראשוני, וזכו לתקציב ולאוטונומיה במסגרת הטריטוריות הצפון-מערביות. נונאווט הוקמה רשמית בתור טריטוריה אוטונומית של קנדה בתצורתה הנוכחית (נכון ל-2024) ב-1 באפריל 1999, לאחר שהופרדה וחולקה מן הטריטוריות הצפון מערביות. השינוי שנערך ב-1999 הוא האחרון עד כה במסגרת שינויי שטחים או סיפוח שטחים לתוך קנדה.
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המלוכה הקנדית

הממשלה הפדרלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדה היא פדרציה. שיטת המשטר שלה היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומונרכייה חוקתית. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט, המורכב מן הבית התחתון ומן הסנאט.
ראש הממשלה מכריז על בחירות לבית התחתון לפי ראות עיניו, אם כי לא יותר מחמש שנים מאז הבחירות הקודמות. באופן רשמי המושל ממנה את ראש הממשלה, שהוא בדרך כלל מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בבית התחתון, וראש הממשלה ממנה את הקבינט. המשמעת המפלגתית היא באופן מסורתי חזקה מאוד, מה שנותן לראש הממשלה שליטה רבה מאוד ברשות המחוקקת.
הסנאט מורכב מסנאטורים המכהנים עד גיל 75 ומתמנים על ידי ראש הממשלה.
בקנדה יש שלוש מפלגות עיקריות: מפלגת מרכז-שמאל (המפלגה הליברלית), מפלגת ימין (המפלגה השמרנית) ומפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית (המפלגה הדמוקרטית החדשה). מפלגה גדולה נוספת היא המפלגה האזורית שעוסקת בעיקר בענייני קוויבק, ושמה בלוק קבקואה. יש כמה מפלגות נוספות, קטנות, אך הן בדרך כלל לא מצליחות לשלוח נציגים לפרלמנט עקב שיטת הבחירות האזורית.
המפלגה הליברלית היא מפלגתו של ראש הממשלה הנוכחי, מארק קרני. ראשי ממשלה בולטים קודמים ממפלגה זו הם ז'אן קרטיין, פייר אליוט טרודו, לסטר פירסון, לואי סן-לורן, ויליאם ליון מקנזי קינג, אלכסנדר מקנזי וג'סטין טרודו.
מבחינה סמלית ראש המדינה הוא המלך צ'ארלס השלישי, המיוצג על ידי המושל הכללי. תפקידי המושל הכללי הקנדי הם מתן ההסכמה המלכותית לחוקים שחוקקו בפרלמנט, קריאת נאום הכתר (נאום שלבית המלוכה אין חלק בניסוחו), חתימה על מסמכי המדינה, פתיחה וסגירה של מושבי הפרלמנט ופיזור הפרלמנט לבחירות.
קנדה חברה באו"ם, בחבר המדינות הבריטי, ב-G8, ב-APEC, בנאט"ו ובחבר המדינות דוברות הצרפתית (La Francophonie).
פרובינציות וטריטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפרובינציות והטריטוריות של קנדה
קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ול-3 טריטוריות. לפרובינציות יש מידה רבה של אוטונומיה מן הממשלה הפדרלית, ואילו מידת האוטונומיה של הטריטוריות נמוכה יותר.
הפרובינציות אחראיות לרוב התוכניות החברתיות בקנדה, כגון בריאות, חינוך ורווחה. סך התקציב הפרובינציאלי גדול יותר מן התקציב הפדרלי, דבר נדיר למדי בפדרציות אחרות בעולם. הפרובינציות יכולות לפרוש מתוכניות פדרליות, אך מסתכנות באיבוד המימון הממשלתי. החוק הפלילי אחיד והוא באחריות הממשלה הפדרלית.
ממשלות פרובינציאליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 פרובינציות ישנו פרלמנט המורכב מבית אחד בלבד. ראש הפרלמנט הוא ראש ממשלת הפרובינציה, שנבחר בצורה דומה לבחירת ראש הממשלה בבחירות אזוריות בין מפלגות שונות. בכל פרובינציה ישנו גם מושל משנה המייצג את המלך. את מושל המשנה ממנים המושל הכללי (הנציג של המלך בקנדה) וראש הממשלה, והוא ממלא בעיקר תפקידים טקסיים.
הממשלות בפרובינציות נהנות מסמכויות רבות בעיקר בניהול ענייני החינוך והבריאות בתחומן. רוב המפלגות הפרובינציאליות הן "סניפים" של המפלגות הגדולות בפרלמנט הפדרלי, אם כי לא תמיד יש קשר הדוק בין הענפים השונים. נוסף על המפלגות הגדולות קיימות מפלגות מקומיות בעלות משקל.
האקלים הפוליטי של קוויבק שונה מבשאר הפרובינציות. קו השבר עובר בין המצדדים בהתנתקות מקנדה, שמייצגת אותם המפלגה הקוויבקית, למצדדי הפדרציה, המיוצגים בידי המפלגה הליברלית של קוויבק והמפלגה השמרנית.
ממשלות טריטוריאליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטריטוריות יש כוח פוליטי פחות מזה של הפרובינציות כי הן נוצרו מכוח צו פרלמנטרי ולא על ידי החוקה. ישנן שלוש טריטוריות. בכל אחת יש מפקח כללי, שהוא המקביל לסגן המושל, אך זה אינו מייצג את המלך. את המפקחים ממנה הממשלה הפדרלית.
ביוקון ישנו בית פרלמנטרי אחד בלבד. בשתי הטריטוריות האחרות ישנה שיטה מיוחדת ללא מפלגות. כל מועמד רץ בבחירות באופן עצמאי, וראש הטריטוריה נבחר מקרב חברי הפרלמנט המקומי.
צבא וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכוחות המזוינים של קנדה

האחריות להגנתה של קנדה מוטלת על הכוחות המזוינים של קנדה, גוף צבאי תלת-זרועי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת קנדה. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 68,136 אנשים בשירות קבע ו-24,265 אנשי מילואים. אלה זרועות כוחות ההגנה:
ההיסטוריה הצבאית של קנדה מתחילה במאה ה-17 במלחמות נגד תושבי האומות הראשונות, נמשכת במלחמות הקולוניאליות בין צרפת לבריטניה ובהמשך בין ארצות הברית לקנדה. במאה העשרים השתתפה קנדה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה, ובשנים האחרונות באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם, תחום שקנדה נחשבת בו לאחת המדינות המובילות.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כלכלת קנדה


הכלכלה הקנדית המפותחת מזכירה במידה רבה את כלכלתה של שכנתה ארצות הברית, עם אוריינטציה ברורה לכלכלת שוק חופשי קפיטליסטית. מאז מלחמת העולם השנייה הגידול בתעשייה, כריית מחצבים ומגזר השירותים שינו את הכלכלה האגררית בעיקרה לכלכלה מודרנית ומפותחת. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות של גז טבעי בחוף המזרחי. לקנדה עתודות נפט עצומות: 178 מיליארד חביות נפט (עתודת הנפט השנייה הגדולה בעולם). רק לערב הסעודית יש עתודת נפט גדולה יותר (264 מיליארד חביות נפט), אך תפוקת הנפט שלה היא רק השמינית בעולם. חלק ניכר מכלכלתה נשען על משאבי טבע (נפט, גז, עצים ומחצבים) ועל מגזר השירותים, ותחומים משניים הם תעשייה, תיירות וחקלאות.
קנדה היא ספקית העצים הגדולה בעולם. בשלוש הפרובינציות המזרחיות יש שפע של מחצבים. בשנת 1989 נחתם הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית, ובשנת 1994 נחתם הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (כולל גם את מקסיקו). ההסכמים החדשים גרמו לעלייה של ממש בתל"ג ולשילוב כלכלת קנדה בכלכלת ארצות הברית. כתוצאה מיחסים אלה המיתון שהחל בארצות הברית ב-2001 השפיע לרעה על הכלכלה הקנדית. החל מ-2003 עלתה האבטלה בקנדה והצטמצמו המגזר התעשייתי וכריית המחצבים. למרות זאת הצליחה קנדה להימנע מכניסה למשבר כלכלי אחרי 2001, וכלכלתה בצמיחה.
שני נושאים עיקריים השפיעו על עיצוב המדיניות הכלכלית הקנדית. נושא אחד הוא האיזון בין המדיניות הכלכלית שמנהלת הממשלה הפדרלית ובין התביעות והרצונות של הפרובינציות. בתקופת המשבר עם קוויבק בשנות השמונים והתשעים, כאשר היו חששות לפירוק הפדרציה, הייתה אי-ודאות בנוגע להשפעת מהלך כזה על החוב החיצוני של קנדה ועל סחר החוץ. בתקופות אחרות היה מתח בין הממשלה הפדרלית ובין אלברטה וניופאונדלנד ולברדור בנוגע לחלוקת הרווחים ממשאבי הטבע המצויים בפרובינציות אלו.
הנושא השני הוא שיעור הילודה הנמוך, העומד על ממוצע של 1.4 ילדים לאישה. שיעור נמוך זה הגביר את הצורך בהגירה. החל משנות השישים קנדה נוקטת מדיניות הגירה ליברלית שמטרתה למשוך אנשים משכילים ומקצועיים למדינה. עם זאת ההשתלבות של חלק מן המהגרים לקנדה נתקלת בקשיים, בעיקר עקב קשיי שפה וניסיון מקומי. קושי זה גורם למהגרים רבים לעבוד בתחום אחר מזה שהוכשרו בו ותרומתם לכלכלה מצטמצמת. כך למשל רק כמחצית מן הרופאים והאחיות המהגרים לקנדה עובדים במקצועם. עם זאת רבים מילדי המהגרים בדור השני מגיעים להישגים אקדמיים גבוהים ומשתלבים בתפקידים בכירים במשק, בחברה ובתרבות.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנדה גובלת בארצות הברית מדרום ומצפון מערב (בגבולה עם אלסקה). סמוך למימיה הטריטוריאליים של קנדה יש שני איים קטנים בריבונות צרפתית ליד חופי ניופאונדלנד. קנדה גובלת גם בממלכת דנמרק בצפון מזרח סמוך לגרינלנד באי הנס המחולק בין שתי המדינות. שטח המדינה מגיע עד אוקיינוס הקרח הצפוני, וקנדה תובעת בעלות על חלקים של הקוטב הצפוני.
קנדה היא מדינה ענקית, אך במרבית שטחה האוכלוסייה דלילה ביותר. בטריטוריות הצפוניות, שהן כ-40% משטח קנדה, גרים רק 0.3% מהאוכלוסייה, רובם אינואיטים. 61% מהאוכלוסייה הקנדית חיים ברצועה צרה יחסית שהיא 4% בלבד משטח המדינה – סמוך לגבול האמריקאי בקוויבק ואונטריו. עם הערים העיקריות ברצועה זו נמנות קוויבק סיטי, מונטריאול, אוטווה, טורונטו ולונדון. 31% גרים בדרום מערב המדינה – מערבית לקו האורך 95 (מערב) בשטח שהוא 20% משטח קנדה, והאקלים בו מתון יחסית לקווי הרוחב וראוי לעיבוד חקלאי. ערים עיקריות באזור זה הן ונקובר, קלגרי, אדמונטון ו-וינפג.
רוב שטח המדינה מכוסה ביערות טייגה שבהם כשמונה חודשים בשנה הטמפרטורות מתחת לנקודת הקפאון. בנונאווט פני השטח מורכבים מטונדרות. בקולומביה הבריטית נמצאים הרי הרוקי הקנדיים.

פרובינציות אלברטה וססקצ'ואן עשירות במאובנים של בעלי חיים פרה-היסטוריים ובפרט של דינוזאורים רבים, ובהם מיני צרטופסים, הדרוזאוריים, אנקילוזאוריים ותרופודים כמו האלברטוזאורוס. מוזיאון טירל המלכותי בדרומהלר שבאלברטה הוא אחד המרכזים המובילים בחקר פלאונטולוגי בקנדה.
בקנדה יש גם ימות גדולות, בהן הימות הגדולות הגובלות בארצות הברית.
שטחי קנדה הם בית גידול לאוכלוסייה נרחבת של דובים: דוב קוטב, דוב קודיאק, דוב גריזלי ודוב שחור אמריקני. לכולם אוכלוסיות ניכרות במדינה.
בשל הימצאותה של קנדה בקווי רוחב גבוהים היא מושפעת מןההתחממות הגלובלית; האזור הארקטי התחמם פי שלושה מן הממוצע העולמי, כחלק מתופעת ההגברה הארקטית(אנג').[7] באוגוסט 2023 התרחשו שרפות ענק בפרובינציית קולומביה הבריטית במערב קנדה, הוכרז מצב חירום ואלפים פונו מבתיהם.[8]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קנדים
אוכלוסיית המדינה מונה כ-39 מיליון בני אדם. תוחלת החיים היא 83.8 שנה (81.52 לגברים ו-86.21 לנשים), ושיעור הפריון לאישה עומד על 1.33. קנדה היא מדינה רב-תרבותית הכוללת אוכלוסייה מגוונת מאוד במוצאה וברקע התרבותי, האתני והדתי שלה. ההגירה לקנדה בתקופות שונות עיצבה את אופייה.
הרכב אתני
[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 2021 נמצא שכ-70% מהקנדיים הם ממוצא אירופי, רובם צאצאי מהגרים שהגיעו מהאי הבריטי. בקוויבק רוב הלבנים הם ממוצא צרפתי. 7% מהאוכלוסייה מוצאה מתת היבשת ההודית, 6% ממזרח אסיה, 5% ילידים, 4% שחורים, 2.6% פיליפינים ו-2% ערבים.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן המפקד שנערך בשנת 2021 עלה ש-53% מהקנדים נוצרים (אנג'): מתוכם 30% קתולים, 21% פרוטסטנטים ו-2% אורתודוקסים. 34% חסרי דת, 5% מוסלמים (אנג'), 2% הינדים (אנג'), 2% סיקים (אנג'), 1% בודהיסטים (אנג') ו-1% יהודים.
שפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקנדה שתי שפות רשמיות – אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק, אך דוברי צרפתית חיים גם באונטריו, בניו ברנזוויק ובדרום מניטובה. סקר משנת 2016 הראה כי בקרב 56% מן האוכלוסייה אנגלית היא שפת האם ובקרב 21% – צרפתית. 44% מהקנדים הפרנקופונים מדברים אנגלית ו-9% מהקנדים האנגלופונים מדברים צרפתית. באותו סקר נמצא שבקנדה חיים כ-20 אלף אנשים אשר עברית היא שפת אימם.
ב-7 ביולי 1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינה דו-לשונית ורב-תרבותית ברמה הפדרלית.
חוקת קנדה מציינת כי –
- האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות.
- הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מן השפות הרשמיות.
- כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
- כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מן השפות הרשמיות.
- כל אדם זכאי לקבל שירותים מן הממשלה הפדרלית בכל אחת מן השפות הרשמיות.
- מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם.
החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשר חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית.
בשאר הפרובינציות המצב שונה. רוב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.
הגירה לקנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הגירה לקנדה
קנדה היא מדינת הגירה אשר נבנתה על ידי מהגרים ומתיישבים שהגיעו אליה מכל רחבי העולם. במאה ה-17 היו אלה בעיקר צרפתים, ובמאות ה-18 וה-19 מרבית המהגרים הגיעו מן האיים הבריטיים. בסוף המאה ה-19 התחילה הגירה ניכרת ממדינות אירופיות אחרות – בעיקר ממזרח אירופה ומדרומה. למן שנות השישים של המאה העשרים החלה הגירה נרחבת מחלקי העולם האחרים.
מדיניות ההגירה של הממשלה בתקופות שונות שילבה שיקולים כלכליים, חברתיים ואחרים ועברה תנודות של ממש. בתקופות מסוימות שערי ההגירה היו פתוחים כמעט לרווחה, ובתקופות אחרות הורשו מעטים בלבד להגר לקנדה. כיום מספר המהגרים לקנדה מדי שנה מתקרב ל-1% מכלל האוכלוסייה.
בדומה לריבוי הטבעי באירופה המערבית, גם הריבוי הטבעי בקנדה נמוך. ההגירה מאפשרת לקנדה לשמור על יציבות ואף להתרחב מבחינה דמוגרפית. חלק נכבד מן המהגרים מגיעים בקטגוריה של בעלי מקצוע ונבחנים על פי שיטת הניקוד המבוססת על קריטריונים של השכלה, גיל, ידיעת שפה ועוד. אחרים מגיעים למדינה על סמך לימודים או עבודה בקנדה, ואחרים במסגרת איחוד משפחות. 23% מכלל הקנדים (נכון לשנת 2021) היגרו לקנדה ממדינות אחרות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התחבורה בקנדה

התחבורה בקנדה מפותחת, וכוללת כבישים רבים, נמלי תעופה וים ורשת רכבות מפותחת.
בשל חוסר האיזון הדמוגרפי בין פרובינציות וטריטוריות, כמו אונטריו המאוכלסת לעומת יוקון הריקה מאוד, אזורים מסוימים מפותחים מאוד בתחום התחבורה, ואזורים אחרים מפותחים הרבה פחות.
כבישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש רשת הכבישים המפותחת עומד "Trans Canada Hwy", שאורכו 7,821 קילומטרים. בסך הכול יש בקנדה 1,042,300 ק"מ של כבישים, מתוכם 415,600 ק"מ כבישים סלולים, ו-17,000 ק"מ של כבישים מהירים.[9]
תרבות וחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]


על אף הקרבה הגאוגרפית לארצות הברית ושיתוף הפעולה עימה מתקיימים כמה הבדלים תרבותיים ברורים בין קנדה ובין ארצות הברית. הבדל ארוך שנים המייחד את קנדה מארצות הברית הוא הזיקה ההיסטורית ארוכת השנים לבריטניה. קנדה היא חלק מחבר העמים הבריטי, ותהליך העצמאות מן האימפריה הבריטית היה הדרגתי ונמשך שנים. עד היום מבחינה פורמלית נחשב מלך אנגליה ראש המדינה. לעומתה ארצות הברית קמה מתוך מרד בבריטים ופנתה לדרכה הנפרדת עוד בסוף המאה השמונה עשרה. מבחינה תרבותית עדיין נשמרת בקנדה זיקה למורשת הבריטית-אירופית, ובקוויבק נשמרת זיקה עמוקה לתרבות הצרפתית.
קיומו של מיעוט צרפתי גדול בקנדה הביאה להתפתחותה ההדרגתית של תפיסה המעודדת פלורליזם תרבותי גם כלפי קבוצות תרבותיות אחרות של מהגרים: איטלקים, יהודים, סינים ואחרים. לעומת זאת בארצות הברית הייתה שלטת בדרך כלל תפיסת כור ההיתוך שנועדה למזג את המהגרים החדשים במהירות האפשרית לתרבות הדומיננטית.
התרבות הקנדית מאופיינת בתפיסה רב-תרבותית ודו-לשונית. יש בה פתיחות רבה לקיומן של תרבויות שונות המתקיימות זו בצד זו תוך קיום מכנה משותף הנוגע למסגרת המדינית המאחדת ביניהם. האנגלית והצרפתית הן השפות הרשמיות במדינה והן זוכות למעמד שווה. קוויבק נשארה מרכז של תרבות צרפתית, מוגנת על ידי חקיקה. לדוגמה, קוויבק משתמשת במשפט הקונטיננטלי במקום במשפט המקובל שבו משתמשות שאר הפרובינציות, שמקורו במשפט האנגלי. התפיסה הרב-תרבותית בקנדה תמכה במדיניות הגירה ליברלית המעודדת אנשים משכילים מכל רחבי העולם להגר למדינה.
ההשפעה הגדולה של התרבות האמריקאית על קנדה בעשורים האחרונים גרמה לחששות מ"כיבוש תרבותי". בעקבותיה נחקקו חוקים המגינים על התרבות המקומית. הגבול המפריד בין קנדה ובין ארצות הברית הוא הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי מדינות. מיליוני תיירים עוברים מדי שנה את הגבול. בין שתי המדינות מתקיימים קשרים כלכליים הדוקים. הן חתומות עם מקסיקו על הסכם נאפט"ה לשיתוף פעולה כלכלי באזור צפון אמריקה.
פשיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמת הפשיעה בקנדה נמוכה באופן ניכר מרמת הפשיעה הגבוהה בארצות הברית, וקרובה יותר לרמת הפשיעה בחלק ממדינות מערב אירופה.
מדיניות רווחה וביטוח רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפערים הכלכליים-חברתיים בקנדה קטנים מן הפערים בארצות הברית. קנדה היא מדינה שוויונית יותר באופייה, ותקציב הרווחה של קנדה גדול מתקציב הרווחה של ארצות הברית באופן יחסי. כך למשל מונהג בקנדה ביטוח בריאות ממלכתי לכול.
ההמנון הלאומי וההמנון המלכותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המנון קנדה
ההמנון הרשמי של קנדה הוא "הו קנדה". ההמנון בוצע לראשונה בשנת 1880 אך הוא הפך להמנון הרשמי רק בשנת 1980. קודם לכן שימש המנון האימפריה הבריטית כהמנון הלאומי של קנדה. לאחר קבלת ההמנון החדש הפך ההמנון הישן להמנון המלכותי, ומשתמשים בו לציון לשבח המושל או כאשר בני המשפחה המלכותית מבקרים בקנדה. הוא מנוגן גם ברוב האירועים הממלכתיים, כגון בלוויות וביום הזיכרון לחללי הצבא (וטרנים).
לשמיעת ההמנון הקנדי (אורכב 27.08.2010 בארכיון Wayback Machine)
חגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תאריך | השם העברי | השם המקומי | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 בינואר | ראש השנה האזרחי | New Year's Day, jour de l'an | מעוגן בחקיקה |
| יום ב' השלישי בפברואר | יום המשפחה | Family Day | נחוג בחלק מהפרובינציות |
| (משתנה) | יום שישי הטוב | Good Friday, vendredi saint | מעוגן בחקיקה. בדרך כלל נחגג באפריל. ראו פסחא לפרטים |
| (משתנה) | היום השני של הפסחא | Easter Monday, Pâques | ראו פסחא לפרטים |
| יום ב' הראשון לפני ה-25 במאי | יום ויקטוריה | Victoria Day; fête de la Reine | חגיגת יום ההולדת למלכה. מעוגן בחקיקה |
| 1 ביולי | יום קנדה | Canada Day, fête du Canada | מעוגן בחקיקה. מציין את יום ייסוד קנדה ב-1867 |
| יום ב' הראשון באוגוסט | יום אזרחי | Civic Day | בחלק מן הפרובינציות מצוין כיום הפרובינציה |
| יום ב' הראשון בספטמבר | יום העבודה | Labour Day, fête du travail | מעוגן בחקיקה |
| 30 בספטמבר | יום האמת והפיוס | National Day for Truth and Reconciliation | מעוגן בחקיקה[10] |
| יום ב' השני באוקטובר | חג ההודיה | Thanksgiving, action de grâce | מעוגן בחקיקה. מצוין בתאריך שונה מבארצות הברית |
| 11 בנובמבר | יום הזיכרון | Remembrance Day, jour du souvenir | יום הזיכרון לחללי צבא קנדה |
| 25 בדצמבר | חג המולד | Christmas, Noël | מעוגן בחקיקה |
| 26 בדצמבר | יום הקופסאות | Boxing Day, lendemain de Noël | מעוגן בחקיקה. יום שבו החנויות מוכרות את מוצרי חג המולד |
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]


בקנדה יש הבחנה ברורה בין ענפי ספורט הפופולריים בקיץ, כמו פוטבול, כדורגל ובייסבול, לבין ענפי ספורט הפופולריים בחורף, כמו הוקי קרח וכדורסל. לקרוס משוחק גם בקיץ וגם בחורף אף שהוא נחשב לספורט הקיצי הלאומי של קנדה. קנדה אירחה כמה אירועי ספורט בין-לאומיים חשובים: אולימפיאדת מונטריאול (1976), אולימפיאדת החורף בקלגרי (1988), אליפות העולם באתלטיקה (2001), גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 (2007) ואולימפיאדת החורף בוונקובר (2010) שבה לראשונה ניצבה קנדה בראש המדינות הזוכות במדליות זהב – עם 14 מדליות.
משחקי קיץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בייסבול – לליגת ה-MLB צורפו שתי קבוצות קנדיות: מונטריאול אקספוז, שצורפה ב-1969 ועברה לוושינגטון ב-2004, וטורונטו בלו ג'ייז שצורפה ב-1977. הבלו ג'ייז זכו פעמיים רצופות בוורלד סיריז ב-1992 ו-1993.
פוטבול – בקנדה פועלת ליגת פוטבול עצמאית הנהנית מפופולריות רבה, Canadian Football League (ר"ת CFL), המונה נכון ל-2022 תשע קבוצות. חוקיה שונים במקצת מחוקי ה-NFL האמריקאית.
כדורגל – ספורט עממי פופולרי בקנדה (ראו כדורגל בקנדה). לפי נתוני פיפ"א, נכון ל-2006 היו בקנדה 865,712 שחקני כדורגל רשומים – יותר ממספר שחקני ההוקי קרח הרשומים רשמית. בליגת ה-MLS חברות שלוש קבוצות המבוססות בקנדה – טורונטו FC, ונקובר וייטקאפס ומונטריאול אימפקט. עם זאת נבחרת קנדה בכדורגל העפילה רק פעמיים לגביע העולם – ב-1986 וב-2022, ובשני הטורנירים נוצחה בכל משחקיה. ב-2026 צפויה קנדה לארח את טורניר גביע העולם עם ארצות הברית ומקסיקו.
בליגת הכדורגל לנשים W-League יש קבוצות קנדיות מטורונטו, מלוול, מהמילטון, מאוטווה מוונקובר ועוד. נבחרת קנדה בכדורגל נשים מצליחה בזירה העולמית, והעפילה לכל טורנירי גביע העולם בכדורגל נשים למעט אחד. בגביע העולם בכדורגל נשים 2003 זכתה הנבחרת במקום הרביעי. באולימפיאדת לונדון (2012) רשמה הנבחרת את הישג השיא שלה: היא זכתה במדליית הארד.
ספורט מוטורי, ובפרט מרוצי מכוניות, פופולרי בקנדה. קנדה גידלה כמה נהגי צמרת בכל הסבבים החשובים של מרוצי המכוניות כגון פורמולה 1, נאסקאר ואינדיקאר. הנהג הבולט מכולם, ז'אק וילנב, היה אלוף העולם בפורמולה 1 ב-1997. במונטריאול מתקיים אחד המרוצים בסבב הפורמולה 1.
לקרוס – מוגדר רשמית כספורט הלאומי של הקיץ, אם כי הוא משוחק גם בחורף.[11] בקנדה פעילות ליגות רבות ללקרוס, ובהן עשרות אלפי ספורטאים רשומים. הליגה המרכזית בקיץ היא ליגת הלקרוס המרכזית (MLL), שבה משחקים לקרוס במגרשי דשא פתוחים, והיא פעילה בקנדה ובארצות הברית; הליגה המרכזית בחורף היא ליגת הלקרוס הלאומית (NLL) שבה משחקים לקרוס באולמות סגורים, וחברות בה נכון ל-2010 שלוש קבוצות קנדיות מתוך 10.
משחקי חורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוקי קרח – קנדה היא מולדת הענף, והוא מוגדר בה רשמית כספורט הלאומי של החורף ונחשב לחלק מרכזי בתרבותה.[11] בקנדה פעילות ליגות רבות להוקי קרח, החל ממסגרות לילדים ולצעירים דרך מסגרות חובבניות ומקומיות ועד לליגות מקצועניות לגברים ולנשים. הליגה הבכירה בצפון אמריקה היא ליגת ה-NHL שהחלה את דרכה ב-1917 כליגה קנדית בלבד. נכון ל-2022 חברות בליגה רק 7 קבוצות קנדיות מתוך 32, אך למעלה מ-50% משחקני הליגה הם קנדים. שבע מן הערים הגדולות בקנדה (טורונטו, מונטריאול, ונקובר, אוטווה, קלגרי, ויניפג ואדמונטון) נוטלות חלק בליגה זו. על פי נתוני פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בקנדה רשומים 513,674 שחקנים פעילים (גברים, נשים ושחקנים צעירים, נכון ל-2022).
הוקי קרח אינו רק אחד משני ענפי הספורט הלאומיים הרשמיים, אלא הוא נחשב לחלק מרכזי בתרבות ובהיסטוריה של קנדה, ואולמות ששירתו את הענף לאורך עשרות שנים (כגון מייפל ליף גארדנס בטורונטו ומונטריאול פורום במונטריאול) מוגדרים רשמית כאתרים היסטוריים לאומיים של קנדה.
כדורסל – לליגת ה-NBA צורפו שתי קבוצות קנדיות ב-1995: טורונטו ראפטורס ו-ונקובר גריזליס. הגריזליס עברו לממפיס ב-2001, ומאז הראפטורס היא הקבוצה היחידה ב-NBA שבסיסה בקנדה. ההישג הגדול ביותר של הראפטורס עד היום הוא זכייה באליפות ה-NBA בשנת 2019.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קנדה (באנגלית קנדית ובצרפתית קנדית)
קנדה, ברשת החברתית X (טוויטר)- קנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קנדה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- קנדה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- קנדה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ממשלת קנדה
- רשות השידור הקנדית
- אתר של לונלי פלאנט על קנדה (הקישור אינו פעיל)
רועי סמיוני, משגשוג כנופיות ועד תקריות ירי המוני: גם לקנדה יש בעיית נשק, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
בלומברג, משבר דיור, בתי חולים מפוצצים ותורים לאוכל: גם את, קנדה?, באתר הארץ, 21 באפריל 2024
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שפות אינדיאניות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ↑ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-9 באוגוסט 2026
- ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ↑ Data | Human Development Reports
- ↑ Canada's Changing Climate Report (עמוד 84)
- ↑ 1,000 שריפות משתוללות בקנדה, הבירה האזורית ננטשה והפכה לעיר רפאים, באתר ynet, 19 באוגוסט 2023
- ↑ The World Factbook — Central Intelligence Agency, www.cia.gov (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 1.1.2024)
- ↑ Canadian Heritage, National Day for Truth and Reconciliation, www.canada.ca, 2021-09-21
- 1 2 Robert Wood, Sport in Canada - Ice Hockey, Lacrosse and Winter Olympics Excellence, Topend Sports (באנגלית)
| מדינות ושטחים תלויים באמריקה הצפונית (לרבות אמריקה המרכזית) | ||
|---|---|---|
| מדינות | ||
| שטחים תלויים | איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית (בונייר, סאבא, סנט אוסטתיוס) • מרטיניק • מונטסראט • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו • קוראסאו | |
| הפרובינציות והטריטוריות של | ||
|---|---|---|
| פרובינציות | ||
| טריטוריות | ||
| חבר העמים הבריטי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
|||||
| חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
| נושאי משרה | ראש חבר העמים (צ'ארלס השלישי) • יושב ראש חבר העמים (פול קגאמה) • המזכיר הכללי של חבר העמים (פטרישה סקוטלנד) • מושל כללי • נציב עליון | |||||
| אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
| מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו | |||||
| ארגון המדינות המתועשות – G7 | ||
|---|---|---|
|
|
| הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי - OECD | ||
|---|---|---|
|
| מונרכיות | ||
|---|---|---|
| ממלכות | ||
| מונרכיות נבחרות | ||
| נסיכויות | ||
| סולטנויות | ||
| קיסרויות | ||
| אמירויות | ||
| דוכסויות גדולות | ||
| 1 חלק ממונרכיה פדרטיבית | ||


